עזרה דחוף!

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיית ילדים ומתבגרים

18/09/2010 | 20:54 | מאת: אחת

שלום!אני בחורה בת 17,הורים גרושים שנה,אמא נשואה חצי שנה..ישלי כמה שאלות: 1.עברנו חים קשים לפני הגירושים,מאז שאימי התחתנה היא כל הזמן עם בעלה(לפחות במחשבות)אני מפרגנת לה,אך רואה את הילדים שכל כך צמאים לאמא, אכ אימי לא שמה לב לזה וגם כשאני מדברת עלזה בצורה יפה היא מתעצבנת,מלעשות? 2.אני לא קבלתי הרבה אהבה בילדות,אני דתיה, אין לי חבר,אבל אני כ"כ זקוקה לאהבה בצורה ענקית שמשפיעה עלי כל הזמן.אני מוצאת תצמי מדמינת שיש מישו שאוהבותי אבל זה נשאר בדימיון.זה הורס אותי שאינלי אהבה,אני לבד!מה אני אעשה?להתחתן?אני רוצה לציין שאחותי התחתנה בגילי מסיבה דומה והיא מאושרת.. אשמח לתשובה

לקריאה נוספת והעמקה
19/09/2010 | 20:14 | מאת: ליאת מנדלבאום

שלום לך, כניסתו של בן זוג חדש הביתה, מכניסה את כל המשפחה (גדולים וקטנים) למתח, ואני מהמרת שזה לא פשוט גם לאמא וגם לבעלה החדש. את צודקת מאד: החודשים הראשונים לנישואין יכולים להיות מאד מיוחדים עבור בני הזוג, ויתכן שעיקר ההשקעה הרגשית של אמך מופנית לשם, וקצת פחות אליכם, הילדים. אני רוצה לקוות, בשביל כולכם, שהקשר החדש יביא לשינוי, ושהקשיים שהיו מנת חלקכם בעבר הסתיימו. כמי שסבלה שנים רבות ממערכת יחסים קשה בין הוריה, את ודאי יודעת להעריך את חשיבותה של מערכת זוגית 'נכונה', יציבה ואוהבת. לדעתי, למצוא חתן מהר מהר רק כדי לברוח מהבית, זה לא רעיון טוב, ואף מסכן אותך במפח נפש ואכזבה. זוגיות היא עניין מורכב, הנבנה לאורך זמן בתהליך איטי של הקשבה והתכווננות הדדית. האהבה תגיע בזמנה, ואני לא מציעה להאיץ או לדחוק בה. את עדיין צעירה מאד, וכל עתידך לפנייך. השתדלי להשקיע בלימודים וביצירת תשתית לקיום עצמאי ומלא משמעות, ללא קשר לגבר שיצטרף אליך בעתיד, כשיגיע הזמן לכך. בהצלחה ליאת

מנהל פורום פסיכולוגיית ילדים ומתבגרים