מנסה להבין וקצת מתקשה

לבן זוגי בחיים בת מתבגרת אשר אושפזה ושוחררה כרגע לאשפוז יום, הטיפול בשלב זה דורש תשומות אדירות על מנת לרצותה ולהחזיקה עד למציאת מסגרת הולמת עבורה שבה תקבל כלים להשתלבות בחברה וליצירת חיים תקינים (כגון מכון סאמט). הבעיה, התשומות האדירות והחשש האדיר ממשהו שיקרה לצד הרצון לשקם את ביתו, גרמו לבן זוגי להתכנס בעצמו ולרצות להיות רק עם עצמו, וברגע אחד "חתך" אותיוניטרל כל רגש כלפי, חזר ואמר שזקוק לזמן לעצמו, שזה הדבר היחידי בחייו כרגע. ממש כאילו השתגע, נסגר ונאטם, ניתק בשניה אחת כל קשר עימי. אינו יכול לתת ואינו רוצה לקבל. מנסה להכנס לראשו ולהבין מה קרה, עם על הבנתי קשה לי להבין. מחפשת פסיכולוג המתמחה בטיפול במתבגרים שיעזור לי להבין, לא רוצה להפסיד אותו, רוצה לתמוך ולהבין. כרגע מבינה שהשקט שאתן לו חשוב אך רוצה עזרה מגורם שיסביר לי מה עובר עליו וכיצד עלי לנהוג. האם תוכלי להפנות אותי לגורם המתאים ?? יודעת שזו שאלה קצת מוזרה, אך חשובה לי להמשך החיים. פסיכולוג שידריך אותי ויעזור לי להבין ולהתמודד עם המצב.

שלום אודיה, לא הבנתי לגמרי מה סטטוס היחסים בינך לבין בן-זוגך, האם אתם מתגוררים יחד? האם יש מאחריכם שנים משותפות? חודשים? שבועות? ההתמודדות עם מחלה נפשית של בן משפחה גובה מחירים כבדים מסביבתו, ובעיקר מההורים שמוטרדים מאד גם מהפרוגנוזה והאופק השיקומי. לא פשוט לנסות להשתלב במערך המורכב הזה, בעיקר אם הקשר איתך הוא 'תוספת' של הזמן האחרון. אני מציעה לך לנסות ליצור קשר עם גורמים בעמותת "אנו"ש", אולי ביחד עם בן זוגך, כדי ללמוד עוד על החיים שאחרי (או תוך כדי) המשבר הנפשי האקוטי. אם את רוצה לעשות עבודה עם עצמך, חפשי פסיכולוג קליני. ההכשרה הקלינית כוללת (כמעט תמיד) התנסות במסגרות אשפוזיות ומגע עם הפציינט ומשפחתו. זו הכתובת עבורך. בריאות, וגמר חתימה טובה ליאת