קושי בויסות?

היי ליאת, אני אם לבת 4 ולבת שנה. כתבתי פה על התמודדויות שונות עם ה"משבר" ההתפתחותי שמשפחתנו עברה עם לידת בתי השניה, ובעיקר תגובותיה של הגדולה. אציין כי בתי הגדולה ילדה דעתנית מאוד, יודעת מה היא רוצה, לא מרצה אף אחד וגם חזקה פיזית. בשנה זו היו עליות וירידות במצבי רוחה ,כולל לעיתים תגובות אלימות שהיו ודאגנו להרחיקה מאיתנו. לאחרונה היא נכנסה לגן חדש, אציין כי ביחד עם מס' חברים מהגן הקודם.לטעמי זה מאוד עוזר לה "להחליק" את המעבר. היא היתה רגועה, נפרדה ממני בקלות. כעבור כמה ימים,שבו התנהגויות שהיו לפני כמה חודשים,כגון בעיות עם התלבשות, רגישות גבוהה סביב כל מה שקשור לשליטה. למשל אמרנו לה שחלק מהכללים בבית הם שאנו עוזרים לה בבקשות שונות שלה, רק אם היא לא צועקת או צורחת את מבוקשה. ואז במצב בו: היא מבקשת בצעקה,אני מבקשת לדבר בשקט,היא ממשיכה לצעוק,אני לא עונה עד שהטון יורד, ואז תמיד תאמר: פעם הבאה אני אבקש בצעקות, כשאהיה גדולה אשים אותך בצד, את מעצבנת. אני מבינה שהיא רוצה ךשלוט וזה בסדר...העניין הוא שהיא הרבה יותר רגישה כעת גם בקטע של מגע: המון שמלות חדשות לא רוצה ללבוש כי זה לא נוח לה, צמוד, לא נכנס טוב וכו, כשיושבים לאכול, "התחתונים מפריעים לי" ומבקשת להחליף וכדומה. קשה לה כשצופה בסרט ומדברים במקביל ואז נוטה לצעוק שזה מפריע לה הדיבורים..אני לא יודעת האם זה חלק מקטע של שליטה או משהו גופני? נוירולוגי?משום שהיא מאוד אוהבת לשחק בחול בים,בגני משחקים,לצייר,אנו צובעות יחד בחוברות,אין בעיה עם מקלחות וכדומה. מה את אומרת?האמת לא רוצה "להיטפל"אליה יותר מדי ולהדביק לה בעיות שלא קיימות..

שלום חגית, בניגוד לאבחון פסיכולוגי רגשי או דידקטי, אבחון אצל מרפאה בעיסוק הוא קצר וידידותי יותר עבור הילד, ולכן, אני חושבת שמוטב לשלול את הדברים בצורה מסודרת ולא להסתמך על השערות. פני לאבחון מסודר, כדי לדעת איך לעזור. בהצלחה, ותעדכני ליאת