התמודדות עם הילד או המשפחה

בני בן 7.5 מצטיין ומאד חברותי מגיל שנה סבל מעצירות קשה והורדנו מגוון רב של אוכל מהתפירט שלו לבקשת הרופא. היום הוא כמעט לא אוכל דבר או בעצם דברים בריאים, בבוקר רוצה בורקס בצהריים ביצת עין ותה או דברי פסטה בערב מבקש פיצה כמובן שאינני נענית לבקשתו. לארונה בחודש רמדאן בגלל מצבי הרפואי קרובי משפה מזמינים אותנו לארוחת ערב עם הוריו של בעלי, וכאשר בני מסרב לאכול הוריו ישר מתערבים ואומרים בזלזול" ככה הוא לא אוכל שום דבר, הוא לא יודע לאכול, רק אורז וקולה הוא יודע" ואני פשוט חושבת שהם תורמים לסירובים שלו ונהיה יותר עקשן אצלי בבית אני שמה לו צלחת ואומרת לו חד וחלק שבמידה והוא לא אוכל לא יקבל דבר אחר עד הארוחה הבאה מצד שני בני הוא לא הכי ממושמע כל הילדים קטנים ממנו ואין עם לתקשר בגיל שלו מתחיל להתנהג בצורנ ילדותית ואז עוד פעם מתחילים לצעוק עליו. אני כל הזמן מסבירה לו שבמקום לעשות פדיחות אתן לו אוכל אוכל לפני כן ומבקשת ממנו שיתנהג יפה אך שום דבר לא עוזר. 1 - אינני יודעת כיצד להתצודד איתו ועם הורין של בעלי 2- האם אני סתם יותר מדי רגישה לעניין הזה שכל הזמן מעירים לו, לפי דעתי לפעמים צריך להבליג ולא לתת יותר מדי תשומת לב.... אודה לעזרתך.

שלום רב, את מתארת שתי בעיות שונות. האחת, בעיית האוכל של בנך, והשנייה הבעיה שלך עם הורי בעלך. אנסה להשיב לפי הסדר. בעניין האוכל, אני חושבת שאת פועלת נכון כשאינך מאפשרת לו לאכול מזונות תעשייתיים ולא בריאים. עם זאת, את עצמך מציינת שהוא לא אוכל דברים מזינים. אני חושבת שיהיה לכולכם קל יותר, אם תצליחו להרכיב לו, בעזרת דיאטנית לילדים, תפריט בריא ומאוזן, אך גם כזה שהוא יוכל לעמוד בו, מבלי להפוך את האוכל למאבק כוחות ביניכם. צעד כזה יסייע לך גם בבעייתך השנייה, עם הורי בעלך. כרגע, מה שהם רואים זה את המאבק ביניכם, שאולי נתפס בעיניהם כחוסר ביטחון שלך או כנוקשות יתר, והתוצאה (לפחות כמו שהם מגדירים אותה) זה שהילד לא יודע לאכול. הילד שלך כבר גדול, ובהחלט יתכן שהוא מזהה את החולשה שלך מולם, ומנצל זאת לטובתו. אני מציעה לא לנהל מריבות על אוכל בנוכחות אנשים אחרים. תני לו לאכול בבית, והישארי אדישה לפרובוקציות שלו (ושלהם) כשאת מחוץ לבית. לדעתי, כשאת תהיי רגועה ואדישה לכך, התנהגותו המביכה תיפסק. אם התנהגותו הופכת מפריעה או חוצה גבולות, קומי וקחי אותו הביתה. צעד חריף כזה יכול גם הוא לאותת גם לבנך וגם לסבים שאת אמא נחושה והחלטית בכל הנוגע לחינוכו של בנך. מאחלת לך בריאות טובה, ומקווה שתוכלי לחוג את עיד-אל-פיטר באווירה טובה עם כל בני משפחתך. בהצלחה ליאת