"אמא, שחקי איתי"

שלום רב, הייתי שמחה לשמוע את דעתך/עצתך המקצועית בנושא הבא: בתי הבכורה בת 6 וחצי, (אחותה בת שלוש וחצי) הגדולה מתקשה להעסיק את עצמה בשעות הפנויות, כמובן שבחופש זה הרבה יותר קשה אך גם בשגרת היום, כאשר היא במסגרת חינוכית בשעות הבוקר כשמגיעות שעות אחר הצהריים היא זקוקה לחברה, שמישהו ישחק איתה יצבע איתה וכו......... היא מאוד אוהבת משחקי דימיון "כאילו" ופחות אוהבת משחקי קופסא אין תמיד באפשרותי לשחק איתה, אין גם רצון שהיא תיהיה תלוייה בי , לא תמיד מתאים לי להזמין חברה או לקחת........... ושאלתי היא : איך אני יכולה לעזור לה ללמוד לשחק ולהנות גם מהלבד שלה??? תודה

שלום רב, התופעה שאת מתארת אופיינית באמת (יותר) לילדים בכורים, שהתרגלו שהוריהם הם האחראיים להעסקתם, זכר לימים בהם ההורים התנדבו לעשות זאת בשמחה ובכוונה טובה ומלאה. מאחר שזה באמת לא מעשי, מגיע השלב בו ההרגל הופך מטרד, ובקשותיו של הילד נחוות כתובענות. לפעמים הילד באמת לא יודע כיצד להעסיק את עצמו וליזום פעילויות בכוחות עצמו. יש תיאורטיקנים המאמינים שהיכולת לפעול ולשחק לבד תלוייה בשלב ביניים מוקדם יותר, בו הילד משחק *על-יד* ההורה, לצידו או בנוכחותו. במילים פשוטות, נסי להזמין אותה לשחק בקרבתך, בעודך עסוקה במשהו אחר, ולאפשר לה לגלות את ההנאה הכרוכה ביוזמה עצמית ובלתי תלויה. שבחי אותה על היוזמות שלה, אך מוטב לעשות זאת לאחר מעשה, ולהשתדל לצמצם את המעורבות שלך למינימום ההכרחי. תוכלי להגיד מדי פעם כמה את נהנית להיות על ידה כשהיא "מעסיקה את עצמה כ"כ יפה, כמו גדולה". שולחת לך עידוד וכוח לסיים את אוגוסט בשלום. לתחושתי, הכל ייראה קל יותר בעוד שבועים. בהצלחה ליאת