קקי בחיתול

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיית ילדים ומתבגרים

14/08/2010 | 09:15 | מאת: דנה

שלום רב, בני בן ארבע וחודש מסרב לשבת באסלה ועושה קקי רק בחיתול. הדבר מאוד מקשה ומגביל שכן לעיתים איננו חוזרים הביתה מהגן אבל הילד כבר לחוץ ואני מרגישה שהוא צריך קקי. לעיתים הוא מבקש לעיתים אני מזכירה לו, לעיתים בורח לו קצת בתחתונים, לעיתים הרבה ואין לי כבר כוחות לעניין הזה. חשבתי לתומי שבקיץ נתחיל את פרוייקט האסלה אך הוא מסרב בכל תוקף. מה עושים? אגב, גם ביתי רק בגיל ארבע וחצי הסכימה לשבת על האסלה. האם זה מציין משהו בקשר שלי עם הילדים? עלי לציין שבני מפחד קצת מסרטים ואני עכשיו מנסה לעזור לו להתגבר על העניין ודיי הכרחתי אותו לראות סרט בקולונע עד תום למרות שפחד (אחר כך אמר שהיה כייף), להכניס אותו לבריכה של הגדולים עם מצופים. בקיצור, לנסות לו לעזור להתגבר על פחדים. מה עלי לעשות בעניין החיתול? אודה לתשובתך.

15/08/2010 | 20:34 | מאת: חן

לא יודעת בעניין החיתול אבל לדעתי אסור בשום מצב להכריח ילד לעשות משהו שהו מפחד ממנו (סרטים בריכה וכו') לטווח ארוך את רק תקבלי את ההפך הוא פשוט לא יסמוך עלייך ויפחד יותר ויותר גם מדברים קטנים ופשוטים יותר. הוא לא יסמוך עלייך כי אם אמא לא מגנה עליי כשאני פוחד ורוצה לצאת מהסרט אז מי כן??????????? צריך להיות סבלניים עם הילדים לגלות אמפטיה וכבוד לרגשותייהם גם אם הם לא נעימים לנו. ובגדול אני חושבת שצריך לזרום עם הילד ולסמוך עליו והבת הגדולה שלך היא הוכחה לכך הרי בסוף נגמלה אמנם בגיל מאוחר יחסית אבל.. אז מה?

15/08/2010 | 23:37 | מאת: ליאת מנדלבאום

שלום דנה, שלום חן, אני נוטה להסכים עם חן, ומאמינה שיש לכבד את רגשותיו של הילד ואת פחדיו, ולהתאים את הדרישות לגילו וליכולותיו. אם את מבקרת כאן בפורום, דנה, את ודאי מכירה כבר את דעתי בעניין הקקי בטיטול. גם אם לא כל אנשי המקצוע מחזיקים באותה דעה, בעיני, ילד שמשיך לעשות קקי בטיטול אינו גמול, וקיימת מידה של אמביוולנטיות גם אצל אמו. כאשר אנחנו גומלים ילד מחיתולים, אנו מעבירים לו מסר חשוב: "עכשיו אתה גדול, וכמו כל האנשים אתה מתבקש לעשות את צרכיך במקום המיועד לכך, ורק שם". כאשר אנחנו מציעים לו טיטול, אנחנו מבלבלים אותו, ומעבירים (אולי) גם מסרים נוספים כמו "באסלה או בסיר זה מפחיד, אז הנה, תמשיך לעשות בטיטול" או "אם בורח לך קקי זה קצת מגעיל, אז עדיף שתמשיך לעשות אותו בטיטול" או "אתה הילד הקטן שלי, ואני שמחה להמשיך לנקות אותך ולהחליף לך חיתול". אני שומעת את העייפות שלך, ומבינה ללבך. בניגוד למה שבחרת לעשות עם הסרט והבריכה, אני מציעה דווקא כן לסלק מהבית את הטיטולים, אך להישאר קשובה, סבלנית ורכה בתהליך ההתיידדות עם האסלה או הסיר. נסי להבין מה מטריד אותו. הגובה? רעש המים? הקקי הנופל מגופו? במקביל, נסי לבחון באומץ מה תחושותייך שלך כלפי הקקי שלו. האם את נגעלת או נדחית? גם אם התשובה היא כן, אל תחושי אשמה, אלא רק נסי להתגבר על כך ולא לתת לזה ביטוי מולו. נסי להעביר מסרים של עידוד וסבלנות, ולהביע ביטחון ביכולתו להתגבר. שולחת לך עידוד וכוח מכאן! בהצלחה ליאת

מנהל פורום פסיכולוגיית ילדים ומתבגרים