מה צריך לעשות במקרה כזה?

שלום, בני בן 17, נער מקסים, יש ביננו במשפחה מערכת יחסים כמעט גלוייה לכל, אנחנו משוחחים על כל דבר. הילד פתוח אלי ומספר לי הרבה דברים. חשבתי שאינו מסתיר ממני כלום. אתמול במקרה בעת שסדרתי לו קצת את הארון גיליתי שתי שקיות, באחת בגדים רטובים עם חול ים (בגדים שאינו של הילד שלי) ובשקית השנייה כלי נרגילה ובקבוק בירה ריק. אני יודעת שהילד שלי אינו מעשן. הוא מספר לי שלפעמים הוא כן מנסה כוסית או שתיים בשתייה. וגם בירה למרות שאני תמיד כועסת ואומרת לו שזה עדיין לא הגיל. הוא מרגיע אותי וצוחק שאני סתם דואגת והשתייה מעטה מאד ולא ברמה שתגרום לו להרגיש לא טוב. במקרה של גילוי השקיות הללו הייתי קצת המומה ואינני יודעת מה לעשות. הילד בסוף שבוע ויחזור במוצ"ש. האם להתערב ולומר לו שראיתי השקיות ומה פשרן? או האם להתעלם. מה את מציעה? אגב , בעלי לרוב מבקש ממני להפסיק להתערב לו בחיים שהוא ילד גדול ושהוא סומך עליו שיעשה מה שהוא רוצה כי במילא בעוד שנה בכלל הוא יחזיק נשק ביד בתור חייל. דעתי היא שונה ואני כן רוצה לדעת הרוב שיספר לי ולהמשיך לומר לו מה כדאי ומה לא. מה עושים במקרה הנרגילה? האם יש מה לכעוס על כך (זה מה שהרגשתי מייד בהתחלה) תודה

לבינתיים הוא חזר, וענה שהדברים שייכים לחבר שלו, ילדי טען שהוא לא מעשן ולא משתמש בזה, חבר שלו ביקש ממנו לשמור לו אותם. בכל זאת זה לא מוצא חן בעיני , התלבטתי אם אני צריכה לספר לאמא של החבר. ומה לעשות בכלל. תודה

שלום רב, למרות שכאמא אני מאד מבינה ללבך, אני נוטה להסכים עם בעלך, ולהציע לך למתן את המעורבות שלך בחיי בנך. כלומר, להמשיך להישאר עם אצבע על הדופק, לשוחח וליצור אווירה של שיתוף ופתיחות, אך להימנע מחיטוט, מהתערבות בוטה בענייניו, ובטח מהתערבות בחיי חבריו. אם בנך משתף אותך בהרגלי השתייה שלו (יופי שזה רק כמויות קטנות של כוסית או שתיים) זה סימן טוב, ומעיד על כך שהוא יכול לשתף ללא חשש. זה חשוב ומרגיע (לפעמים יותר מהצהרה כמו "אני לא שותה בחיים"). המשיכי להביע דעתך לגבי מה כדאי ולא כדאי, אך עשי זאת מתוך עמדה מכבדת ובזמן הנכון - כך שהדברים יפלו על אוזניים קשובות ולא מתנגדות. בברכה ליאת