שמירת קשר עם ילדתי לאחר גירושים

שלום רב, אני ובת זוגתי עוברים תהליך גישור במטרה לסיים את פרק הזוגיות שלנו באופן מכובד. לצערי גם תהליך זה לא הצליח לשמור על תקשורת תקינה ומכובדת בנינו ועל האינטרס המשוטף שלנו שהוא ילדתנו בת ה-3. כחלק מהליך הפרידה בת זוגתי החליטה לעזוב את מקום מגורנו ולגור בקיבוץ הוריה המרוחק כ- 80 ק"מ ויותר ממקום מגורנו הקודם (ללא הסכמתי). במקביל לעזיבתה, בת זוגתי גם פוטרה מעבודתה וכרגע אין לה מקום עבודה אחר. הפרדה מבתי קשה לי ביותר ועל מנת לשמור (עד כמה שיותר) על הקשר איתה ביקשתי מבת זוגתי שפעם בשבועיים בזמן שהילדה איתי היא תשתתף בהחזרת הילדה ואחת לשבוע (אמצע השבוע) תסייע לי בכך שתתקדם לעברי כמחצית הדרך כדי שאוכל להגיע למקום עבודתי בשעה שתיחחשב כעדיין כמקובלת במקום עבודתי. לצערי, בת זוגתי, מפנה לי עורף ומציינת שלאור זה שאין לה משכורת בקשותיי מוגזמות ולא תקפות במבחן בית המשפט ולכן עלי לשאת בכל הנטל לבדי. ברור לי שלאורך זמן לא אוכל להמשיך בנטל זה והקשר עם בתי יחלש. מה עושים? כיצד ניתן לשמור על קשר עם ילדתי לאור הנסיבות? כיצד מסבירים לילדה שאבא אוהב אותה ומתקשה לראות אותה? נסיתי להסביר לבת זוגתי את טובת הילדה וכן שבראייה יותר רחבה הדבר גם ישרת אותה (יהיה לה זמן פנוי). אשמח לעזרה.

שלום לאב הדואג, את הילדה הקטנה שרוצה (וצריכה) לראות את אביה על בסיס קבוע, לא מעניינים שיקולים של דלק וקילומטרים. היא זקוקה לך כחלק יציב וזמין בחייה, ועליך לעשות הכל כדי ששגרת המפגשים שלכם לא תיפגע. אני מבינה עד כמה הנסיבות הנוכחיות מקשות עליך. זה באמת לא פשוט, ואולי גם בלתי מתחשב. עם זאת, אני יכולה להבין מדוע אישה צעירה וחסרת הכנסה, המטופלת בילדה קטנה, תרצה להבטיח לה ולילדתה פסק זמן בחסות הוריה ובחסות הקיבוץ. אחרי הכל, זה אינטרס גם שלך, שילדתך תהיה במקום מוגן ומיטיב, עם גני ילדים איכותיים ועם כל מה שסביבת הקיבוץ יכולה לאפשר לה כרגע. הניסיון שלנו מלמד, שככל שבני הזוג הגרושים מסיימים מהר ובשלום את שלבי הפרידה ביניהם, הנזק לילדים קטן יותר, ויכולתם להתגבר על המשבר טובה יותר. אני רוצה להאמין שעם הזמן, ככל שתצליחו לבסס יחסי כבוד והתחשבות, תגדל נכונותה של גרושתך ללכת לקראת, תרתי משמע. עד אז, עשה הכל כדי להישאר דמות יציבה בחיי בתך. ההוצאה והמאמץ בהווה יכולים לחסוך הרבה מאד בעיות (והוצאות) בעתיד. מחזקת אותך ומעודדת אותך לא לוותר על הילדה בשום מחיר, ובוודאי לא לגרום לה לשלם את מחיר מאבקי הכבוד בין הוריה. חזק ואמץ ליאת

ליאת שלום ותודה על תשובתך. האם משך הנסיעה עצמה (שעה עד שעה וחצי, תלוי בעומס התנועה) ומשך השהות של בתי (בת 2 ושמונה חודשים) עם אביה במקום מגוריו (80 ק"מ כל כיוון, לקיחה מהגן והחזרתה למחורת בבוקר פעם באמצע שבוע, וכול סופ"ש שני לקיחה ביום חמישי בערב והחזרתה במוצ"ש) עלולה לפגוע בילדה באופן כלשהו? או טובת הילדה בסופו של הדבר היא הקשר הרציף עם אביה גם עם כרוך נסיעות לא קצרות בסיטואציה הקיימת. בת זוגתי "היקרה" טוענת שיש לצמצם את המפגשים שלי עם בתי, כי לא הגיוני שהיא תיסע כ"כ הרבה. תודה שוב, אב דואג