ד..ח..ו..ף..

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיית ילדים ומתבגרים

02/08/2010 | 19:34 | מאת: לוליטה

בני בן 15 ברח מהבית לאחר פיצוץ רציני בינינו, ההורים לבינו הוא חזר אחרי יומיים וחצי, אין לנו שמץ של מושג כיצד אנחנו אמורים להגיב אליו ואיך לדבר איתו ולאן להמשיך וכמובן אנו מעוניינים בעזרה מקצועית להמשך אבל כרגע מה ואיך עושים בבקשה עזרה דחופה. רקע: הריב החל כתוצאה מכך שהוא ביקש לצאת ובמקרה באותו יום לא התאים לי שהוא ייצא אמרתי לו לא מבלי לתת הסבר מדוייק והוא ענה שהוא חייב לצאת כי הבטיח לחבריו שהוא בא והוא לא יכול להפר הבטחה, כמובן שלא אהבתי את זה והתחלנו לריב איתו הוא בעלי ואני, מכאן הכל רק הידרדר והוא יצא מהבית וחזר אחרי יומיים וחצי. מה עושים עכשיו.......תודה.

03/08/2010 | 20:16 | מאת: ליאת מנדלבאום

שלום רב, כאשר אנו מסרבים לבקשתו של ילד, רצוי ככל האפשר לעגן את הסירוב בהסבר כלשהו, שייתן תחושה של התחשבות וכבוד. כשהילדים שלנו מגיעים לגיל ההתבגרות, סירוב שרירותי לבקשתם עלול להיחוות כזלזול, כפגיעה מכוונת בהם, או כגחמה שרירותית שאין בה כל היגיון. התגובה העוצמתית מגיעה בהתאם, ובגיל ההתבגרות העוצמות גבוהות במיוחד. אני מציעה להימנע מלהיכנס למאבק כוח או כבוד, להכיר בפגיעה שלו, להבטיח להשתדל להתחשב בו יותר להבא, ובתמורה, לבקש ממנו להתחייב לפעול בהגינות גם בשעת כעס, ולא לפעול בדרך שתסכן את שלומו ותדאיג אתכם כך. זכרו שתקשורת פתוחה והידברות מתןך עמדה הוגנת, הן הדרך העיקרית להבטיח שאירועים כאלה לא יישנו. בברכה ליאת

מנהל פורום פסיכולוגיית ילדים ומתבגרים