ילד רגיש ולחוץ

בני בן ה- 7 מגיב באופן לא פרופורציונלי לכל מיני מצבים שילדים חווים ביום יום לדוגמא: אם אני צועקת עליו הוא מתחיל לרעוד ולבכות בהיסטריה,אם אני מודיעה לו כי צריך לעשות לו בדיקת דם הוא מתחיל לבכות ולרעוד וכן הלאה.אני מאד חוששת שהתגובות הללו רק יחמירו עם הגיל ושבסופו של דבר זה יפגע בו.אני יודעת שגם בגן וגם כיום הוא הרבה פעמים במקום לדבר רק בוכה ורועד.מלבד זה הוא מאד מודע לסביבה מלבד לנו - הוא תמיד מרגיש שאנו מביכים אותו אם אנו מעירים לו(וזה ד"א רק מכיון שהרבה פעמים הוא פשוט לא מקשיב). האם אני צריכה לטפל בזה מול גורם מקצועי או שמא יש אפשרות לטפל בזה בעצמי אז כיצד? אודה להתייחסותך המהירה.

שלום רווית, את יודעת, אנשים שונים אלה מאלה ב'פרופורציות' (כמו שאת קוראת לזה), ומה שנראה בעיני אדם אחד כעניין של מה בכך, יכול להיתפס כ'סוף העולם' עבור אחר. נסי לחשוב כיצד היית מגיבה לו עמד מולך אדם הגבוה ממך פי שניים או שלושה, ומרעים עליך בקול חזק ומאיים. זאת ועוד, אני מכירה לא מעט אנשים מבוגרים, שמתחילים לרעוד ולבכות לפני בדיקת דם, גם ביודעם שזה 'לא הולם' וחסר פרופורציה. אני מחבבת את הילד שלך, שמגיב ברגישות (אולי אפילו ברגישות יתר) לדברים שהם באמת לא נעימים בעליל. זה מותר. נדמה לי שעוד לפני טיפול, כדאי לנסות להתחבר קצת לתחושות שלו, להבין ולכבד אותן, וכמובן להתחשב בהן. יש לי הרגשה שמתן תוקף ומקום לרגשותיו, יכול להפחית מידה נכבדה של מצוקה. בנוסף, יש מקום לברר עם מרפאה בעיסוק או פסיכולוגית התפתחותית האם קיימת בעייה תחושתית כלשהי (רגישות יתר וקושי לווסת ולתכלל גירויים תחושתיים). במקרה כזה, טיפול אצל מרפאה בעיסוק יכול לסייע מאד. אשמח לשמוע עדכונים ליאת

ליאת שלום, תודה על התייחסותך המהירה והמאד מרגיעה אך עדיין יש לי תחושה שהילד הבאמת מקסים שלי והכל כך רגיש יכול להפגע מכך בעתיד שלא לדבר על כך שהוא גורם לי ולבעלי (במיוחד לי) לצעוק עליו ללא הפסק ובמידה מסויימת לאבד עשתונות ואני חשה שאיפה שהוא אני פוגעת לו בבטחון העצמי. אני מכירה את התחושה,אני הייתי ועדיין נמצאת שם ולכן אני לא רוצה להביא אותו לאותו מקום אליו אני הגעתי. אני באמת מתייחסת אליו בסלחנות ובהמון סובלנות אך כל אדם שלא מתייחסים למה שהוא אומר מגיע הרגע שבו הוא כבר לא יכול לסבול ואז מגיע שלב הצעקות. אני מאד דואגת ומבקשת ממך טיפ כיצד עלי להגיב כאשר אני מבקשת ממנו פעם אחר פעם לא להתנהג בצורה כלשהי והוא עדיין נוהג באותה הדרך- כיצד עלי להגיב - יתכן שההסברים והצעקות כבר לא עוזרים?!