חופשה בלי הילדים

שלום, שמי פנינה. אני אם לילד בן 4 ותינוקת בת שנה וחצי. קיבלנו מתנה מההורים שלי - חופשה זוגית באוסטריה ל6 ימים. את הגדול אני חשבתי להשאיר אצל סבתא מצד אבא. (שם יש ילדים קטנים- גיל 6 ) ואת התינוקת אצל אמא שלי בליווי צמוד של אחותי שיש בין הבת שלי לאחותי בת ה19 קשר מצוין. האם אני עושה עוול לילדים שלי??? הנפש משוועת למנוחה... זו מתנה, זו לא הייתה בחירה מראש. ואם זה בסדר, איך לעשות את זה נכון??? אני מבקשת עזרה, נכון לעכשיו אני מאוד לא רגועה עם עצמי. תודה, פנינה

כשבני הבכור היה בן שנה הפתיע אותי בעלי עם כרטיסי טיסה לברצלונה ל 4 ימים. אני זוכרת כמה אמביוולנטית הייתה התחושה. משהו בי כעס עליו שאני נאלצת בגללו להיפרד מהבן ומשהו רצה זמן איכות וחופש... נסענו, הילד היה עם סבא וסבתא. הקפדנו להתקשר בכל בוקר כשהתעוררנו ולשאול איך עבר הלילה ובכל ערב לשמוע על יומו, לבטא געגוע ולאחל לילה טוב. הילד היה מאושר. סבא וסבתא פינקו אותו מאד. הוא אמנם התגעגע, כמונו, אך מכיוון שאין לילדים צעירים תחושת זמן מובהקת, לא היה מודע לאורכה של החופשה שלקחנו. כיום, כשאנחנו נוסעים לצימר ללילה או שניים. הבנים שלנו אומרים "אבא ואמא הולכים לנופש" וכבר מתכננים את כל מה שיעשו עם סבא וסבתא. אם את תשדרי לילד נינוחות כך הוא יקבל את המסר. את לא עושה לו עוול. את משרתת את עצמך וגם זה מסר חשוב עבורו. כל עוד המינונים אינם מוגזמים הרשי לעצמך להינות. זו דעתי

שלום פנינה, מסכימה עם כל מילה של שרית, ומאחלת לך נסיעה מהנה ומאווררת. ילדים קטנים אכן יכולים להתקשות בזמן הפרידה מהוריהם, אך מרביתם מתגברים על כך ללא נזק לטווח הארוך. בעיני, טוב יהיה אם יוכלו להישאר קרובים זה לזו בהיעדרכם. נדמה לי שהמצב הרצוי הוא שהילדים יישארו בסביבתם הטבעית (בבית שלכם), כדי לצמצם למינימום את המשבר. אם זה לא אפשרי, השתדלי שיהיו במחיצתם חפצים ומשחקים מוכרים מהבית, כדי להקל עליהם. נוחי לך בכייף, וחזרי עם כוחות רעננים. מגיע לך! ליאת