פירסינג במתבגרים

בני יהיה בן 16 בעוד חודשיים. אפשרתי לו לעשות פירסינג בגבה לפני חודש וחצי. עכשיו הוא נחוש בדעתו לעשות פירסינג בלשון. הוא מפעיל עלי לחץ ומניפולציות שונות, ואומר לי שבכל מקרה יעשה גם ללא הסכמתי. אחרי גיל 16 לא צריך על פי חוק אישור הורים, וגם עכשיו הוא טוען שיש לו מי שיעשה לו ללא אישור אך עדיף עם אישור כי אז אפשר ללכת למקום יותר טוב. בעלי נפטר לפני שנה מסרטן כבד, ואני צריכה להתמודד עם 3 ילדים. הילד הזה אמצעי. אני מתנגדת לפירסינג בלשון ולא רוצה לחתום לו. אני חושבת שזה מסוכן ויכול גם לגרום לנזקים לטווח ארוך. אמרתי לו שכשיהיה בוגר אכבד את החלטותיו בחיים , אך כעת אני אחראית עליו ולא מסכימה. הוא מתעצבן ומנסה להאשים אותי שאם לא אחתום לו הוא יעשה אצל מישהו פחות טוב כי לעשות הוא יעשה. הוא ילד מחונן אך זה לא מתבטא בציונים בבית הספר, וגם יש לו בעיות קשב וריכוז. עד גיל 13 היה קורא הרבה ספרים. הוא יוצא עם ילדים הם מעשנים נרגילה וסיגריות וגם אלכוהול. הוא נוהג לספר לי על מה שהוא עושה. הוא אמור לעשות בעוד 3 שבועות מבחן מעבר במתמטיקה בין ט ל- י, ובגלל שאני לא מאשרת לו אומר שלא ילמד. הצילו, אני גם אמא וגם אבא עכשיו ואינני סמכותית לכן הוא מנסה ללחוץ עלי. איך להתמודד? לא רוצה לתת יד לנזק שייגרם לו.

שלום דפנה, ראשית, שולחת לך כוחות. זה מאד לא קל להישאר לבד עם שלושה ילדים מתבגרים, ולהמשיך בחיים אחרי אובדן קשה כל כך. באופן טבעי, נטיית הלב שלנו היא לשחרר מעט את הרסן מול הילדים שהתייתמו, בניסיון להקל על סבלם. אני חושבת שזו טעות. דווקא מול אובדן הורה, חשוב מאד שהילדים ירגישו שההורה שנותר ממשיך לדאוג להם כבעבר, לשמור על גבולות המותר והאסור, ולעמוד על עקרונותיו כבעבר. מסיבה זו אני מחזקת אותך, ומעודדת אותך להמשיך להתעקש על הגבולות ועל עמדותייך. מאחר ובכל זאת מדובר בסיכון בריאותי, הייתי נוקטת גישה עניינית, ואומרת לו שתאלצי לחתום בלב כבד, מתוך תחושת אונס, בעיקר בשל הדאגה לבריאותו. חשוב שיבין שהוא דוחק אותך לפינה, ובכך סודק משהו מהותי במערכת היחסים ביניכם, שהתבססה עד היום על אמון וכבוד הדדי. אני רוצה להאמין שבעקבות כך, גם אם יילך לזמן מה עם עגיל בלשון, לא תהיה תחושת ניצחון, ואולי תפחת גם המוטיבציה לענוד אותו. שתינו יודעות היטב, שיש דברים קשים ומכאיבים הרבה יותר מנער מתבגר עם עגיל בגבה או בלשון. שמרי את הכוחות למה שחשוב. איתך ליאת

דפנה יקירתי במקצועי אני פירסר ומקעקע והמקרה שלך חוזר אין ספור פעמים יש כאלה שמאיימים בהפסקת הלימודים ועד בריחה מהבית.ואנחנו בתור הורים שואלים האם ההקרבה היא עד כדי כך שווה.הרי בסופו של דבר זהו עגיל בלבד שמבחינתך המקום שהוא נעשה לא נתפס הייתי בסצינה הזאת בעצמי הורי עברו עברו איתי דברים גרועים יותר עד שבסופו של דבר הסכימו לטובתך האישית תאמיני בכל ליבך שזהו ג'וק קטן שחולף מהר והמלחמה שלך איתו רק תוביל את הדברים למעשים חמורים שהם בעצם עשייה פירטית על ידי חברים שאין להם שום מושג מה הם עושים ומה האחרוית לכך או לחלופין מקום שאינו מוכשר לעשות את זה כי אני במקצועי שומע על מקומות שלא מכבדים את עצמם מספיק ומתייחסים לאישור הורים כפרט שולי אשר אינו נחשב ואני יודע שבמצבך הרגיש הדבר האחרון שאת רוצה להתעסק איתו זהו ילד עם לשון פצועה מדממת או מזוהמת ויש מקרים רבים לצערי שהורים מאשפזים את ילדהם בגלל מרד כזה או אחר אשמח להמשיך איתך את השיחה לעומק בפון-0506856896 בתודה -אליאב