ילדה בת 5 עם מודעות עצמית מפריעה

בתי בת ה5 בעלת מודעות עצמית מאד גבוהה דבר שמקשה עליה לקחת דברים בקלות. איך מתמודדים עם זה , איך מקלים עליה? אתן דוגמא: היינו במסיבת יומולדת של חברה מהגן,המפעילה הושיבה את הילדים במעגל ואחד המשחקים ששיחקו היה יש לנו גולם במעגל, כשהגיע תורה של בתי לתפוס את הילדה שבחרה בה, רצה אחריה סביב המעגל ואכן תפסה אותה, אך המפעילה משום שרצתה להתקדם לפעילות אחרת אמרה שתפסה את הילדה בדיוק כאשר התיישבה ולכן בעצם לא הצילה, מה שלא היה נכון. ובתי פרצה בבכי כיון שחשה בעוול שנעשה לה. אך לא כל ילד היה מגיב כך, מקסימום עושים פרצוף, מתווכחים או סתם מוותרים ומתיישבים בחזרה. בתי ממש פרצה בבכי קשה ואז כדי להסוות את שקרה המציאה מיד שקיבלה מכה ברגל והמשיכה את הבכי. היה לי מאד ברור מה שקרה. לא התערבתי כי ראיתי הכל ממרחק מסויים ונתתי למפעילה להרגיע אותה. בסופו של דבר המפעילה גם התנצלה בפניה והסבירה לה שבעצם רצתה לסיים את המשחק. דוגמא נוספת: אם נופלת למשל ויש תגובות מסביב כלפיי הנפילה, או שהרבה ילדים מסביב ונותנים לנפילה תשומת לב, גם אז נכנסת למעין בכי שיכול לפעמים להפוך להיסטרי. יש עוד המון דוגמאות ובכולן חוזר הענין הזה של המודעות העצמית, לדעתי. האם זה העניין בעצם? ואיך אפשר לעזור לה לקבל את עצמה כפי שהיא. היא ילדה יפה ומקסימה חכמה מוכשרת ואף חברותית. אך אני חשה ברגעים האלה שהיא ממש סובלת והייתה רוצה פשוט להיעלם.

שלום קרן, לא בטוחה שמה שאת מתארת הוא בהכרח "מודעות עצמית גבוהה" או מפריעה. בשני המקרים שהזכרת בתך נאלצה להתמודד עם מצבים לא מחמיאים, מול המון זוגות עיניים, מה שנקרא בשפת העם "פאדיחה". ילדים (ומבוגרים) הסובלים מביישנות או חוסר ביטחון, עלולים לחוות אירוע כזה כעדות להיותם חסרי ערך, לא שווים או נחותים בהשוואה לאחרים. גם טעות קטנה יכולה לגרום למפולת בתחושת הערך העצמי, ובגיל צעיר - לתגובה רגשית עוצמתית. תחושת ערך וביטחון נרכשת בהדרגה, תוך התנסויות חוזרות במצבי כישלון/הפסד/טעות וכד'. סביבה אוהדת ומקבלת, שאינה שופטת או מבקרת את הילד על כשלונותיו, ומעודדת אותו להתנסויות ועשייה למרות הסיכונים, יכולה לתרום לשיפור משמעותי במצב. בהצלחה ליאת