בן 5 - הליכה לשינה

שלום, אני אימא לבן 5. מאז שבני נולד יש לו סדר יום כמעט קבוע עם כללים וטקסים קבועים. בשעות הערב, אוכלים ארוחת ערב, מקלחת, סיפור ובשעה 19:30, משכיבה אותו לישון. לוקח לו כחצי שעה עד שהוא נרדם. בבוקר צריך "לגרד" אותו מהמיטה. בקושי מתעורר בשעה 7:00. מיזה כשבועיים. כל פעם שאני מכניסה אותו למיטה, הוא "יוצר" בעיות כדי שאני אגש אליו כגון: "השמיכה נפלה לי" (הוא יכול לטרטר אותי עשרות פעמים) "אני צמא", "אני רוצה לראות מהחלון את הירח", "יש לי פיפי" "אימא רוצה עוד נשיקה ועוד חיבוק"...לפעמים הוא אף קם מהמיטה צוחק ורץ בכל הבית. אחרי כחצי שעה, אני מאבדת את הסבלנות ומתחילה לכעוס עליו ואף "לאיים" שאני לא אקח אותו מחר לפארק או שלא נזמין חבר שהוא מאוד רוצה שיבוא אליו, "אני לא אקח אותך להצגה".... וכו'. כל "האיומים" שלי לא מזיזים לו. הוא אף אומר לי שאני לא יעניש אותו כי אני מאוד אוהבת אותו ומחר אני אסלח לו. מהר מאוד הבנתי שהשיטה לא יעילה. אני גם לא רוצה שהוא ילך לישון כאשר שעה לפני כן כעסתי עליו, אני מנסה ליצור לו מצב של שלווה ורוגע לפני השינה, אבל אם כל מה שהוא עושה הוא מצליח להפר את השלווה שלו ושלי. כיצד לדעתך עלי לפעול כדי להציב לו גבולות ברורים לשינה מבלי להיות "המאיימת והמענישה". כיצד אוכל לגרום לכך שהוא לא יקום כל כמה דקות מהמיטה? אודה לך על תשובתך. דניאלה מיותר לציין, עד כמה

שלום דניאלה, מאחר שממילא את מתעסקת בו שעה ארוכה (מה שגולש גם לכעסים ואיומי סרק מזיקים), נסי לתת לו את מבוקשו באווירה שונה. החליטי שלמשך שבוע את שוכבת לצידו או נשארת בחדרו עד שהוא נרדם, בלי שיצטרך לגרור אותך אליו באמצעים שונים. לפעמים, ההליכה לישון נחווית אצל ילדים קטנים כפרידה, או כמעבר אל ארץ "יצורי הפרא" (כמו בסיפור המפורסם). הנוכחות המרגיעה שלך לצידו, יכולה לתת מענה מנחם וענייני לקושי שהתעורר אצלו לאחרונה, מבלי לעורר בעיה חדשה של כרסום במעמדך כהורה סמכותי ועקבי. מה את אומרת? ליאת