איך להתמודד עם ילד בן 3

שלום רב לפני כ -3 שבועות ילדתי את בתי . מאז הלידה בני בן ה-3 מהרגע שהוא מגיע מהגן הוא מציק לי ולבתי הבכורה בת ה-6 , וגם לתינוקת החדשה. ההצקה מתבטאת במכות לי ולבתי הבכורה , כל הזמן הוא מעיר את התינוקת , נוגע בה בגסות , עושה דברים בכוונה גם שאומרים לו ומסבירים לו שאסור . אני מנסה להיות רגועה למרות שמאוד קשה לי עד שאני מגיעה למצב של התפרצות וצועקת עליו , ואחר כך אני מצטערת . עונשים לא עובדים עליו אני לא יודעת מה לעשות. אשמח לעזרה ולעידוד. תודה אושרת

אושרת שלום לך. אפתח בזה שאני מדריכה ומנחה בכירה במכון אדלר, ומטפלת משפחתית מוסמכת, אך אינני איש מקצוע מטעם האתר. ואני מניחה שתקבלי הדרכה מקצועית נוספת ממנהל הפורום. ראשית אאחל לך מזל טוב!! עד היום בו ה-3 זכה למקום מרכזי בבית, ומהיום יש לו שותפים. ההצקות של בן ה-3 יש להן מטרה השרדותית, לזכות שוב במקום מרכזי, חשוב לו להיות משמעותי, והוא בוחר בדרך בה הוא יקבל הכי הרבה התייחסות.(מבחינתו, לא חשוב לו כלל איזו התייחסות, מה שחשוב שכול תגובה שלך אומרת לו, אתה קיים). לכן ההצקות אינן מכוונות כדי לפגוע בך או בילדה, אלא למען עצמו, כדי שתפני לו מקום משמעותי וחשוב בבית. תוכלי לקרוא מאמר שלי שיתן לך טיפים וכלים איך לחנך ילד שלא יתחצף אלא ישתף פעולה. www.dvoraidan.info בברכת הצלחה והנאה בדרך להיות הורים טובים יותר דבורה עידן http://www.facebook.com/group.php?gid=131419140224823&ref=mf

שלום אושרת, מזל טוב להולדת בתך הקטנה! עבור ילדים בני שלוש, לידת אח/ות יכולה להיות מרגשת מאד, ולעורר שאלות, חרדות ודאגה אמיתית אשר למעמדם במשפחה. לכן, שינויים בהתנהגותם של האחים ה'גדולים' לאחר לידת התינוק/ת אינם יוצאי דופן. עם זאת, לאור התיאור שלך, אני חושדת שגם לפני הלידה היה קושי בשמירה על גבולות, ובעמידה נחרצת מול תוקפנותו של בנך. כרגע, אני מציעה לשנות גישה (אף פעם לא מאוחר), ולהתחיל לפעול במקום לדבר. שלומה של התינוקת, כמו גם השקט בבית, לא צריכים להיות תלויים ברצונו הטוב של ילד בן שלוש,ולכן עלייך להחזיר לעצמך את היכולת לנהל את הבית כמבוגר האחראי, ולא לאפשר לילדך הקטן לנהל אותך, בוודאי שלא להבות אותך. עונשים באמת לא תמיד עובדים, בעיקר כאשר אנחנו לא יודעים להפעילם כהלכה. אני מציעה לוותר עליהם לפי שעה, ולנסות לפעול בזמן אמת, ולעצור את הילד פיזית בכל פעם שהוא מרים יד. הודיעי לו (בקצרה ובשקט!) שאם ירים יד ויכה מישהו מבני הבית, תצטרכו להרחיקו או להתרחק ממנו, כי לא נעים לכם לשהות ע"י ילד מרביץ. אל תציגו זאת כעונש, אלא כתוצאה טבעית של מעשיו, ודאגן לממש זאת, אפילו אם זה מעייף או לא נוח. הודיעו לו שתשמחו להיות במחיצתו אם הוא חושב שיוכל להתגבר על הרצון להכות ולצרוח. במקביל, חשוב להקדיש לו שפע של זמן ותשומת לב, כדי לצמצם למינימום את רמות התסכול והדאגה שלו. בברכה ליאת

http://www.doctors.co.il/ar/5738/%D7%99%D7%9C%D7%93%D7%99%D7%9D+%D7%95%D7%94%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%AA%3A+%D7%96%D7%94%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%AA%21+%D7%90%D7%97+%D7%92%D7%93%D7%95%D7%9C