חרדת אסלה או אי עשיית צואה בשרותים

בתי בת 7.5 כתה ב'. מגיל 3 היתה לה רגרסיה בשל לידתה של אחותה. מאז ועד היום עושה קקי בתחתונים. ניסינו טיפול באמנות, פסיכולוגית של ילדים ,טיפול בבע"ח ולא עזר. אנא אם תוכלי להמליץ לי על פסיכולוגית לילדים שמתמחה בבעיה זו ועובדת בקו"ח מכבי.

שלום מיה, לא ציינת באיזה אזור מדובר. אנא צייני אזור מגורים וצרפי כתובת מייל מעודכנת, כך שקוראי הפורום יוכלו אולי להמליץ לך. בברכה ליאת

אני מתגוררת בתל אביב.אשמח לדעת על פסיכולוגית לילדים שעזרה כבר לטפל בבעיה זו והיא הופסקה בעקבות הטיפול. רצוי לא בפרטי אלא במקופ"ח מכבי או מהשרות הציבורי.

הבת שלי בת 5 ולכאורה מגיל 3 אף פעם לא נגמלה. פשוט לא הולכת לשירותים לבד.אחרי טיפול אצל פסיכולוגית שמתמחה בתחום עדיין הבעיה לא נפתרה.אנחנו מאוד מיואשים ודואגים. כל עיצה בתחום של העבירו את האחריות לילדה לא עזרה. אשמח לדעת האם יש עוד רעיונות שלא חשבנו עליהם.

שלום אא, הפרעת הצטאות (אנקופרזיס) יכולה להיות באמת עקשנית למדי, בעיקר כאשר מתבסס דפוס של מאבק בין הילד להורים. בהנחה שבדקתם ושללתם את כל האספקטים הפיזיולוגיים, אפשר להתייחס אל הבעיה כמשקפת משהו בתקשורת המשפחתית ובדפוס היחסים. העברת האחריות לילדה אכן חשובה, אך אין בה די. במקביל חשוב לנסות לזהות את מערך הכוחות בבית, ואת דפוסי התקשורת הבעייתיים, ולכוון לשם את ההתערבות הטיפולית. לפעמים נדרשת לשם כך סבלנות רבה, ובעיקר נכונות לצאת מעמדה מתעקשת או מתגוננת. אני יודעת שתהליך גמילה שאינו עולה יפה עלול לעורר הרבה כעס ואשמה אצל ההורים, ותסכול, ייאוש ואכזבה אצל הילד. כל אלה עלולים להחריף באופן מעגלי את הלחץ הכללי סביב הקקי, ולהקשות גם על התהליך הטיפולי. חשוב לי לעודד אתכם להמשיך בתהליך, ולהתאזר בתקווה, סבלנות, פתיחות ורוח טובה. זה יעבור. ליאת