ילד ללא חברים

בני עולה לכיתה ד', במהלך שנה זו בני עבר משבר גדול,שטיפלנו בו, אך בעקבות המשבר ירד משמעותית בלימודיו והתנהג לחברי הכיתה בצורה מאוד לא מכובדת-היה מציק ורב עם כולם, מאז מקרה זה בני נשאר ללא חברים בכיתתו, במשך החודשיים האחרונים של הלימודים בני "חזר" לעצמו ושיפר משמעותית את התנהגותו, אך עדיין המצב עם חבריו לכיתה אינו טוב, אין לו חברים, חוץ מחבר אחד קבוע, אף ילד אינו מתקשר אליו, כאשר בני מתקשר לחברים תמיד נתקל בתשובה שאינם יכולים לבוא אליו או שאינם יכולים שהוא יבוא, בני מאוד מאבד ביטחון ואף פוחד להתקשר מכיוון שמקבל כל הזמן תשובות שליליות, אני רוצה לחזק אותו לקראת שנה הבאה, כיצד אוכל לעשות זאת וכיצד אוכל לגרום לגני להיות בין"מקובלי" הכיתה, או לפחות עם מספר חברים

שלום אורנית, יופי לשמוע שמצבו הכללי של בנך השתפר, ואני מקווה שזו תחילתו של "דף חדש". ובכל זאת, כדי שזה יקרה, צריך לעזור לו קצת. אני חושבת שכרגע, לא נכון לעודד אותו להתקשר בלי סוף לחברים. כאשר ילדים מסרבים פעם אחר פעם נשחק אצלם המנגנון של ה"לא נעים", והם עלולים להתרגל ולסרב לו ללא אשמה או נקיפות מצפון. נסי לאפק את הטלפונים, וליזום מפגשים רק אחרי שבררת שזה אפשרי. אני מציעה להיעזר באימהות אחרות, איתן תוכלי לדבר, ולבקש סיוע בשבירת הקרח הראשוני. הדגישי שאת מודעת לכך שבעבר היו קשיים ובעיות, אך כיום פחות. הציעי להישאר זמינה למקרה שמשהו ישתבש. אני יודעת שזה יכול להישמע מרתיע, אך בעיני עדיף להיחשף קצת ולהיעזר, על פני דחייה ובדידות חברתית. החופש הגדול הוא הזדמנות להעמיק קשר עם חבר אחד או שניים, דרכם הוא יוכל בהדרגה להחזיר לעצמו את הסטטוס של לפני המשבר. בהצלחה ליאת

ליאת הי, נכון את בהחלט צודקת שיש לקבוע קודם עם האמהות, אבל מה עושים שהאמהות עצמן גורמות לילדיהם לא להיפגש איתו?והילדים ממציאים תירוצים שונים (רק שבתביני שהמשבר שחווה בני היה כאשר חברו הטוב נפטר ממחלה ובני הוציא את הכעסים בזמן בית הספר-לא למד, הפריע ורב עם כל החברים שלו-כיום הוא בסדר כי עבר טיפול פסיכולוגי, אבל עוד זוכרים לו את ההתנהגות.... ימים שלמים הוא לא מוצא עם מי להיפגש ולי כל כך כואב הלב עליו הוא הגיע למצב שכבר לא רוצה להתקשר לאף אחד, גם מורתו היא לו בדיוק מורה "חזקה" שיכולה לקדם אותו אז מה-הפתרון להעביר אותו בית ספר?....