ילדה ביישנית

שלום, בתי בת 7 (סיימה כיתה א) ביישנית מאד, בעיקר למבוגרים. היא לא עונה כשפונים אליה ובטח לא פונה לאחרים ,פשוט מתחבאת מאחורי (אם אני בסביבה). היא תמנע מלהשתתף בכיתה ולהביע את עצמה בפומבי. היא משחקת עם חברים, אך מרגישה נוח להשמיע את קולה בסביבה ובחברה מוכרת. היא מתביישת מילדים חדשים או מכאלה שפחות קרובים לה ובאופן כללי לא כל כך יוזמת. כשהיתה קטנה היתה מלאה בטחון וחברותית לכולם אך עם הגן המעבר לגן העירוני (גיל 4.5) חל שינוי דרמטי. המעבר היה מאד משברי היה לה קשה בעיקר עם התמודדות עם גננת קשוחה מאד, קרה וצעקנית והדבר גרם לה להסגר. שאלתי - האם ה"חוויה" הזו אכן גרמה לביישנות ולחוסר הבטחון? ובכל מקרה - מה ניתן לעשות וכיצד לחזק את הילדה? תודה.

שלום ענת, ביישנות היא תכונת אישיות, שיכולה לקבל ביטוי שונה בכל גיל. יכול להיות שבגן העירוני, בגיל ארבע, הביישנות החלה לבלוט יותר, על רקע השינוי בתביעות החברתיות והרגשיות. אישיותה של גננת יכולה להשפיע על התנהגותם של הילדים בגן, אך הרבה פחות על טבעם ותכונותיהם. עם זאת, גננת קשוחה וצעקנית יכולה בהחלט 'לסגור' ילד ביישן ומופנם, ולמנוע ממנו להעיז ולהגיח מתוך הקונכיה שלו. בכל מקרה, כפי שציינת, סביבה ידידותית וחמה מסייעת לילדים ואנשים יבישנים, ומאז אותה גננת עבר זמן רב. כרגע, יש לעשות מאמץ לסייע לילדה בהרחבת המעגלים החברתיים שלה, ובצמצום מעגלי ההימנעות. חשוב לעודד אותה לארח ולהתארח, לעשות דברים חדשים ו'הרפתקנים' גם אם בסביבת אנשים מוכרת, ולא לאלץ אותה לפעילויות המוניות שאינן מתאימות לה. גם הביישנים הגדולים מסתגלים בסופו של דבר, ומוצאים לעצמם את קבוצת החברים הטובים איתם אפשר לכייף. אם את חוששת שמדובר בקשיים שמעבר לביישנות, אפשר לשקול התערבויות של איש מקצוע, לשיפור מיומנויות חברתיות או תפיסות עצמיות. בברכה ליאת