בת 4 - מה אפשר לצפות מבחינת התנהגות

יש לי בת 4, שתמיד הייתה עקשנית ומלאה ברצונות שאותם חשוב מאד לה להגשים. הבנו כהורים שאנחנו חייבים להקפיד על גבולות. למשל כשהרגלנו אותה ללכת לישון במיטתה בגיל שנתיים - עד גיל שנתיים וחצי היא עוד קמה מספר פעמים כל ערב וביקשה לבוא אלינו (ואף פעם לא איפשרנו זאת). כיום, לדעתנו ההתנהגות שלה סבירה (לעיתים לא מקשיבה מייד, ולעיתים חייבת לבכות כמה דקות לפני שהיא מקבלת את מה שאמרנו לה). אין תלונות מהגן או מחברים. אבל יש ביקורת מהמשפחה (סבים ודודים) אשר דווקא מולם היא מתנהגת בצורה מאד ילדותית - של צחוק בלתי פוסק, קיפצוצים וגם עשיית דברים אסורים בהחלט כגון טיפוס על גב הספה או פיזור של קוביות משחק לשם עשיית בלאגאן. המשפחה דוחפת שניקח אותה לאבחון. מה דעתך?

שלום ורדית, כדי להחליט אם התנהגותו של ילד היא חריגה או נורמטיבית נחוצה ראייה רחבה, המביאה בחשבון, באמת, את מה שצפוי או לא צפוי בגילו, ואת גודל הפערים בינו לבין בני קבוצת הגיל שלו. התיאור שלך כאן אינו מספק כדי שאפשר יהיה לבסס המלצה אחראית, ולכן אני מציעה לך להתייעץ עם הגננת שלה, שרואה אותה במגוון הקשרים וביחס לילדי הגן האחרים. אם לדעתה של הגננת אין כל חריגות, אפשר יהיה להסיק שמדובר בבעיית גבולות, המחריפה בסביבה ביקורתית ובאווירה השיפוטית שנוצרת בחברתם של בני המשפחה המורחבת. אם קפצוץ על הספות ופיזור קוביות היו עילה לאבחון, כל הפסיכולוגים שבעולם לא היו עומדים בקצב האבחונים. התייעצי עם הגננת (או, אם אינך שקטה, עם פסיכולוג ילדים קליני) ופעלי ברוח ההמלצות. בהצלחה ליאת