צריכה עזרה דחופ

אני בעיצומו של תהליך גירושין כואב ומכוער שמלווה באנרגיות לא נעימות מעל ראשה ביתי בת השנה ועשר. אני רוצה למזער את הנזק ולהתגרש כמה שיותר מהר, ואנחנו לא מצליחים להגיע להסכמה לגבי הסדרי הראיה, ושאלתי היא : בהסדרי הראיה כתוב שהחגים מתחלקים חצי חצי וזה אומר שיש חגים שהיא נמצאת עם האב 3-4 ימים רצופים. ובחופש הגדול גם שבוע רצוף. אני גננת כבר שנים, ואני יודעת כמה חשובה השגרה, הקביעות והרצף אצל ילדים קטנים. רציתי לשמוע את חוות דעתך המקצועית לגבי העניין. האם ילדה מתחת לגיל 4 שלא רואה את אמא שלה שלושה -ארבעה ימים יכולה לחוות נטישה לדעתך? האם עלי להתעקש על מקסימום יומים עד גיל 4 לטובתה של הילדה?

שלום שרי, קשה לי לחוות דעה בסוגיה כה רגישה מבלי להכיר את הסיפור הפרטי שלכם לעומק.אחרי הכל, כשמדובר בנושאים כאלה, כל ילד וכל בית הם סיפור בפני עצמו, עם נתוני פתיחה שונים, עם היסטוריה שונה, ועם פרוגנוזה שונה. ככלל, שגרה ותחושת רציפות הם באמת צורך קריטי אצל ילדים, אך חלק מאותה שגרה ורציפות זה לראות את שני ההורים כאחד. לכן, אם האב נשאר חלק משגרת חייה, והופך דמות הורית נוסכת ביטחון, הסיכוי שתחווה נטישה בהיעדרך למס' ימים בודדים הוא נמוך. בברכה ליאת