אי דחיית סיפוקים ועוד

ילד בן 10+ ,מורתו טוענת שהוא ילד שציוניו 90-100.בבי"ס עושה את המוטל עליו,ילד טוב.מקשיב ומשתתף. בבית אני רואה שמאוד מאוד קשה לו עם דחיית סיפוקים,עם ש.ב /חזרה למבחן אינו מסוגל להקדיש אפילו 5 דקות ללימוד.ובמשך הזמן הזה הוא רק מקטר ,מיילל ומתעצבן נורא,הוא אינו פנוי ללמוד= חסום מאוד, זה כבר נסחב מכיתה א . כמו"כ יש לציין שגם עם אחיו הקטנים הוא תמיד מנסה להציק,להרגיז ,לא יכול להיות בשלווה איתם.

שלום רב, לאור ציוניו ודיווחי המורה, נראה שהילד שלך דווקא מצליח ללמוד, ואפילו לעשות זאת טוב. הבעיה ככל הנראה קשורה למערכות היחסים שלו בבית, ואולי לעובדה שאיכשהו הוא נדחק לעמדת הילד ה'רע' והמציק. כרגע, הייתי עושה כל מאמץ לחלץ אותו מהמקום הזה, תוך הקשבה זהירה לצרכיו, וניסיון להבין מה הוא משיג בבית באמצעות ה'קיטורים' וההצקות. אם את חושבת שהמצוקה שלו נמשכת מאז היה בכיתה א' (האם קרה משהו מיוחד במשפחה דווקא אז?) שווה להתייעץ עם פסיכולוג ילדים קליני, שאולי יוכל לשפוך אור על מה שקורה לו, ולעזור לכם לעזור לו. שבת שלום ליאת

זה נישמע שלילד שלך יש בעיה של קשב ,הוא כנראה גם ילד מאוד חכם שסוגל ללמוד למרות הקושי יש לי בת שעולה לכיתה ג אם אותו סיפור בדיוק גם עם ציונים של90-100 ולבסוף רק בכיתה ב אובחנה עם הפרעת קשב יחסית חמורה שווה ליבדוק מאמא שמכירה את הקשיים