ילד בכיתה ג - זקוקה לעצות

בני מתנהג בצורה שלילית ביותר עם חבריו ועם המורים בבית הספר. מדובר על התנהגות שהחמירה לפני כ-5 חודשים.עד לפני 5 חודשים היתה קיימת אבל בתדירות נמוכה יותר. ההתנהגות באה לידי ביטוי בחיטוט באף מול הילדים בכיתה,רודף אחריהם עם החיטוט במטרה להניס אותם באם מציקים/מפריעים/מטרידים/מעלבים וכו'. הגיע למצב שהילדים בכיתה לועגים לו על כך ולא רוצים לשבת לידו. שלא לדבר על הבנות כאשר הן רואות אותו מגיע לכיתה הן עושות פרצוף של נגעלות. הוא שאל אותי , מדוע הבנות מתרחקות ממני. הסברתי שזה בשל מעשיו וכדאי שיפסיק. למחרת הפסיק ,בא אליי ואמר כי "עדיין הן נגעלות ממני", השבתי שזה יקח עוד קצת זמן עד שיבינו שהפסיק לחלוטין. הוא לא קיבל את התשובה והוא ממשיך להגעיל עם החיטוטים,עד היום. מקרה נוסף,לפתע באמצע השיעור הוא קם לשוחח עם חבר בכיתה. המורה מבקשת ממנו לחזור למקום והוא מתעלם ממנה. לא מקשיב. ממשיך לשוחח.בבית שאלתי אותו מדוע שוחחת עם הילד באמצע השיעור הוא ענה :קשה לי להתאפק". מקרה אחר ,באחד מהשיעורים הוא ישב ללא מעש ,לא הוציא את חוברות העבודה ואת המחברת. כשנתבקש לעשות כך הוא התעלם. כאילו לא פנו אליו. בשיעור זה הוא הפריע כאשר עשה רעש עם מחדד המתכת כשהו זורק אותו על השולחן. הילדים בכיתה צעקו עליו וביקשו ממנו שיהיה בשקט. אך הוא בשלו. המורה ביקשה שקט והוא המשיך. היא אמרה כי לבסוף הפסיק לבד כאשר התעלמו ממעשיו. ככשאלה אותו מדוע עושה רעש הוא ענה:"גם הם עושים רעש". הוא לעיתים מתלונן שיש רעש בכיתה, וכשאני מבררת עם המורה היא אומרת לי "היה שקט דממה בכיתה". אני אובדת עצות . אנחנו משוחחים עימו כאשר קורים מקרים כאלה בכיתה אך נראה כאילו לא מפנים את הדברים. כאילו לא שוחחנו על כך. יש לציין כי גם בבית לעיתים מתעלם מאיתנו (ההורים) אך אנחנו לא מוותרים לו לוקחים אותו ביד ומושיבים אותו לידנו ואומרים לו שוב את בקשתנו. בבית הוא נהנה להציק לאחותו שקטנה ממנו וקורא לה בשמות גנאי. כמובן שיש גם דברים חיוביים כפי שמציק לה הוא גם אוהב לשחק איתה ודואג לה. מדובר בתלמיד טוב מאוד. עם יכולות גבוהות. ישנם שיעורים שהוא עובד למופת! ויש שיעורים שהוא פשוט מתנהג אחרת לחלוטין. ז"א יש ימים טובים ויש ימים גרועים ביותר! אנא עזרתך.

שלום מיכל, נראה שבנך למד כי התנהגותו (בעיקר השלילית) מציבה אותו במוקד תשומת הלב, והעובדה שהוא מוכן לשאת גם את הדחייה יכולה להעיד על הנזקקות הגדולה שהוא חש. אני מציעה להכניס לתמונה את פסיכולוגית ביה"ס, שתוכל ליצפות בהתנהגותו, ובמידת הצורך להמליץ על טיפול רגשי הניתן במסגרת ביה"ס ע"י מטפלים בהבעה (טיפול באמנות/מוסיקה/תנועה או דרמה). חשוב לתת דגש גם על מיומנויות חברתיות, ולסייע לו גם מבית, ביוזמה ושימור של מערכות יחסים עם בני גילו. בברכה ליאת

ליאת שלום, האם טיפול אצל פסיכולוג יכול לעזור במקרה זה ?