מעבר דירה

לד"ר שלום אני אם חד הורית בת 40.יש לי בת בגיל 3.5 שנה. ואני עומרת ללדת תינוק בשבועות הקרובים.הבת שלי מכירה ואוהבת מאוד את אבא שלה,אך האבא נטש אותנו בגלל ההריון הנוכחי.הוא לא רצה בו וביקש הפלה, לא הסכמתי והשארתי את ההריון,אז הוא נעלם ולא חזר. לאחרונה,בתי ואני עברנו דירה,למקום מרווח יותר,יש לה חדר משלה עם המשחקים.עד לפני המעבר,הייתה לנו דירה פיצית,וישנו ביחד מאז היא נולדה.ועכשיו שיש לה חדר משלה,עם מזגן קטן ושקט,היא מסרבת בתוקף להיכנס לחדר,כמעט כל לילה הולכת לישון בבכי,ויחד עם זה עם אור חזק בנוסף למנורת לילה שהיא רגילה אליה.כל יום לפנות בוקר,בתי מתעוררת ורצה אלי למיטה שלי,אני מקבלת אותה.מבינה שהכל חדש לה כאן.רק שאין לי את הכלים להתמודד עם החרדה שהיא עוברת כעת. מה עלי לעשות? אני מנסה להבין את הפחד שלה,היא אומרת שזה המזגן.... אני טוענת שהסיבה היא שבעצם אנחנו כבר לא ישנות ביחד.. אנא עזרו לי!!!!

שלום רחלי, נראה כי שתיכן, את ובתך, עוברות (ועומדות בפני) שינויים רבים בחייכן, ולפיכך יש להתאזר בהרבה סבלנות ונחישות כדי להתגבר על הקשיים. מעבר דירה - גם כשהוא משדרג אותנו ברמת החיים - עלול להיחוות כתקופה משברית, בעיקר בחייהם של ילדים קטנים הזקוקים לשגרה בריאה. נוסף על המעבר לדירה החדשה, נדרשת בתך להתמודד גם עם הפרידה מהשינה המשותפת איתך, ועם זמזומו של מכשיר מוזר המנשב עליה אוויר קר בלילות. את המזגן אפשר, כמובן, לכבות בינתיים, ולהתמקד בניסיונות להרגיע אותה ולהרגילה למיטתה. אני מבינה שבחודשי ההיריון המתקדמים קשה מאד לוותר על שנת לילה נוחה, ובכל זאת, נדמה לי ששווה להתאמץ ולהתעקש על כך שתישאר במיטתה כל הלילה. הדרך לעשות זאת כרוכה, לפעמים, ב'טרטור' שלנו ההורים, ובישיבה ממושכת, מנחמת וסבלנית לצד מיטתו של הילד. לצערי, מול פחדי הלילה של ילדים אין תרופות קסם, ומדובר בהתמודדות הדרגתית, החולפת מעצמה בעזרת נוכחותו העקבית, השקטה ומשרת הביטחון של ההורה. את מוזמנת לדפדף קצת בפורום שלנו, ולקרוא תשובות נוספות בנושא זה. נדמה לי שתוכלי להיעזר גם בהן. בהצלחה, וכמובן לידה קלה ומהירה ליאת