נסיעה לחו"ל

אני אב חד הורי לילד בן 4 שאומץ בגיל שנה ושלושה חודשים, אני נאלץ לנסוע בזמן הקרוב לחו"ל לתקופה של שבועיים. נסעתי פעמיים בעבר לחו"ל (כשהילד היה בגילאי שנתיים ושלוש לערך) והילד נשאר עם סבא וסבתא או עם המטפלת שהוא מכיר היטב. לא נצפו בעיות מיוחדות ולא היו קשיי פרידה יוצאי דופן. הוא המשיך בשגרת יומו בבית ובגן. בנסיעה הקרובה אני מתלבט האם עדיף לקחת אותו איתי במחיר של עלות כספית גבוהה ובמחיר של למצוא לו סידור יומיומי כשאני איאלץ לצאת לעיסוקיי, או להשאיר אותו כאן עם דמויות משנה קבועות ואהיה איתו בקשר יומיומי בטלפון או בסקייפ. אודה לך על עצתך.

שלום אברהם, עבור רוב הפעוטות, נסיעה של ההורים לחו"ל היא חוויה לא פשוטה כלל, הכרוכה בהתמודדות עם געגועים עזים וחוסר וודאות. אין ספק שילד הנשאר עם דמויות מוכרות, המטפלות בו יום יום, סובל פחות. בגיל ארבע חרדת הנטישה כבר אינה בשיאה, ולכן, בתנאים שציינת, נראה לי שאפשר לקיים את הנסיעה. חשוב לציין כי ילדים מאומצים, בעיקר מי שאומצו בגיל בוגר יותר, רגישים מאד לפרידות, ויש לנסות ולהתחשב בכך ככל האפשר, ולקצר את זמן הפרידה ככל שניתן. נסיעה טובה ומוצלחת ליאת