גירושים

ליאת, תודה על הפורום הנפלא! בעלי ואני נפרדנו לפני שבועיים, אך זה אינו סופי. בתי בת השנתיים, תופסת נדבך חשוב בהחלטה שלי לתת צאנס, על אף שאם כל הסיפור היה קורה לפני שנולדה, הייתי עוזבת מבלילחשוב פעמיים. שאלתי אליך: עד כמה גירושים קשים לילדים? האם לילדה קטנה זה יהיה קל יותר? בינתיים בעלי מגיע כל יום לארגן אותה לגן בבוקר, מקלח בערב ואנחנו אוכלים יחד ארוחת ערב. סיפרנו לה שאבא ישן אצל חבר. ברור לי שחשוב שבתי תגור בבית שקט ורגוע ושמח, עם הורים שטוב להם, ואני לא בטוחה שהבית שלנו לפני הפרידה היה רע לה (אם כי הוא היה לא טוב לי, ועדיין- אני אופטימית חסרת תקנה, וחושבת שהייתי הורה טובה לה). אני חוששת שנחזור רק כי לי חשוב שתגדל בבית עם הוריה, ושבעתיד יהיו לה אחים שיגדלו באותו הבית. ואם נתגרש, אני חושבת שאלה יהיו גירושים "ידידותיים" עם מעורבות רבה של האב. האם נוכל להבטיח בזה שילדתנו תהיה מאושרת? סליחה על האורך... יערה

שלום יערה, אין ספק שכל ילד היה מעדיף לגדול כששני הוריו האוהבים מגדלים אותו יחד תחת קורת גג אחת. כפי שכולנו כבר יודעים, למציאות יש לפעמים תכניות אחרות, וילדים מצליחים לגדול יופי גם במשפחות החורגות מהמתכונת האידילית. גירושין בהחלט יכולים להיחוות כמשבר אקוטי עבור ילדים, לפחות לזמן מה. ועם זאת, לא יעלה על הדעת שהורים יוותרו על עצמם ועל אושרם, ויישארו במערכת יחסים מתסכלת או מאמללת עד עולם. כמובן שלא אוכל להתערב בהחלטותייך, אלא רק להזכיר שהורה מסופק ומאושר מגדיל את הסיכוי לכך שילדו יהיה מאושר אף הוא. לכן, הייתי מציעה לשקול - קודם כל - אם מוצו כל הדרכים שלכם להיות מאושרים יחד (טיפול זוגי, למשל?), ורק בהמשך לבחון את יתר האפשרויות. בהצלחה רבה ליאת