ליאת שלום!

בתי בת 3 וחצי בת בכורה ויחידה,נמצאת בגן עירייה(טרום חובה) ,ילדה מאוד נבונה,מתוקה אבל גם מופנמת,ביישנית רגישה. יש ימים שכל הבנות בגן רוצות לבוא אליה והיא מאוד פופלרית וחברמנית ויש עלייה במצב הרוח,היא מדברת יותר ,שרה רואים שהיא נהנית... אך לאחרונה היא כמעט לא מדברת שפונים אליה אם זה הגננת או אפילו סבתא רחוקה ,כשילד צועק עליה היא מיד בוכה ולא מתגוננת. בגן הגננת מספרת שהיא מאוד חברמנית שכל הילדים אוהבים אותה... אבל יש עדיין את החוסר ביטחון לעמוד על שלה ,להגיב ואפילו כן כן להתחצף... הייתי רוצה שהיא תראה קצת מהחוצפה הישראלית אני קצת חוששת לה מה עליי לעשות? אני חייבת לציין שהיא ילדה שמקבלת כל מבוקשה כמובן עם גבולות ההגיון,ישנה איתנו ההורים במיטתנו מהיותה תינוקת וכל הנסיונות להעבירה כשלו... האם עלי לפנות לפסיכולוגית ילדים והאם צריך?

שלום רב, ביישנות ואינטרוברטיות הן תכונות אישיות מולדות, שקשה מאד לשנות. למרות תכונות אלו, וכמו שאפשר ללמוד מדיווחי הגננת, בסביבתה המוכרת והבטוחה, היא מתפקדת היטב ומוקפת חברים. החוצפה הישראלית המפורסמת מתפתחת אצלנו מעט מאוחר יותר, אולי כתגובה למציאות הלא פשוטה בה אנו חיים, ולאינטנסיביות של המזרח התיכון :-)) אולי ילדתך אינה עומדת על שלה פשוט כי היא מקבלת הכל, ואינה צריכה להיאבק? לאור מה שאת מתארת, כשמשהו מאד חשוב לה (כמו למשל להישאר במיטתכם) מסתבר שהיא יודעת יופי לדאוג לעצמה. אני חושבת שאם כל ניסיונותיכם כשלו, ואם חשוב לכם להחזיר לעצמכם את האינטימיות והסמכות ההורית, שווה לפנות לפסיכולוגית ילדים להדרכת הורים קצרה. זה עשוי להיות מועיל. בהצלחה ליאת

אני חייבת להודות על הפורום המדהים הזה שנותן מענה להורים... אני גם מודה לך על תשובתך המקצועית והכנה שאכן עודדה ועזרה. מאמא פחות מודאגת :-)