ילדה מקסימה בת 7

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיית ילדים ומתבגרים

10/05/2010 | 12:27 | מאת: ר המותשת

שלום ליאת במייל הקודם ביקשתי המלצה למטפלת לביתי , אשמח גם לקבל את חוות דעתך. ילדת סנדוויץ בת 7 (לאח מר מושלם ואחות תינוקת) נבונה מאוד רגישה ברמה גבוהה מאוד שדורשת התייחסות ותשומת לב תמידיים וזה מתיש מתיש מתיש. היא בוכה מכל דבר. המורה בכיתה אמרה שאין יום בלי בכי וכאבי ראש רוצה את אמא. היא יודעת את החומר הנלמד אבל מתקדמת מאוד לאט מפני שזקוקה לחזוקים תמידיים. המורה המליצה על טיפול ברכיבה. לפעמים נדמה לי שיש בה סוג של נרקסיזם עם בטחון עצמי נמוך / אנטלגנציה רגשית ויכולת להתמודד נמוכים .היא צריכה מודעות והתייחסות של אחרים אליה , פינוק ??. דוגמא קטנה ממשחק של סבתא בישלה דיסה ששיחקו עם אחותה ולה לא "נשארה דייסה" היא התפרצה בצעקות ובכי הסטריים. לקח לי רבע שעה להרגיע אותה ובשיחה שניהלתי איתה אח"כ היא אמרה שהיא מרגישה שונה מכולם לא כל כך יכלה להסביר במה זה מתבטא. הציורים שלה מלאים פרטים והיא את עצמה מציירת בלי ידיים. תחושה של מוגבלות. אין לה בעיה חברתית , להפך , המורה משתמשת בה למתן בנות בעיתיות. האנרגיות שאנחנו מוצאים איתה מתישות אותנו. הבית הפך להיות בית של מתן פקודות. איך להתקדם? תודה.

לקריאה נוספת והעמקה
11/05/2010 | 01:50 | מאת: ליאת מנדלבאום

שוב שלום ר', הצורך המתמיד בתשומת לב, בחיזוקים ובהתפעלות - אותו את מכנה נקיסיזם - בא באמת כדי להגן על ה'עצמי' מפני תחושות בלתי נסבלות של חוסר ערך ואין אונים מייאש, המבצבצות (אולי) מבעד לציורים שלה, בהם הדמויות חסרות ידיים. במצב עניינים כזה, גם הפסד קטנטן ב"סבתא בישלה דיסה" יכול להיחוות כאיום עצום על תפיסת העצמי שלה, ועל מקומה במשפחה, לפחות כפי שהיא רואה אותו, אי-שם בין מר מושלם לאחותה התינוקת. אפשר לשער כי ההתשה שלכם - להבנתה - היא הדרך היחידה להביא אתכם להתעסק בה ללא הרף, גם אם בפרצוף חמוץ. זהו, כמובן, הסבר פשטני משהו, אך לא בלתי מתקבל על הדעת. הפיתרון, לדעתי, נעוץ ביכולת שלכם לזהות את הדפוס, ולהגיב אליו באופן רענן ויצירתי, בניגוד לציפייה שלה. כלומר, לכעוס פחות, להעניק המון תשומת לב אך לא בתגובה לכאבי הראש או הבכי. חשוב לשלול ליקויי למידה שעלולים להקשות ולעורר את תחושות החריגות עליהן היא מדווחת, ואולי באמת להיעזר בהכוונה של פסיכולוג ילדים. בהצלחה, ואשמח לשמוע עדכונים. ליאת

12/05/2010 | 14:59 | מאת: ר

תודה על התשובה האמפתית והנעימה שלך. אני מנסה את הגישה המרעננת שדיברת עליה ומשהו התחיל להשתנות שם. אני אמשיך , במקביל למפגשים עם פסיכולוגית ילדים ולו כדי לחזק יכולת ההתמודדות שלה מול קשיים וסרובים.

מנהל פורום פסיכולוגיית ילדים ומתבגרים