הרגלי אכילה / התנהגות

הי, הבן שלי בן שנה וחמישה חודשים, חסון ושרירי, אוכל מאוזן ומגוון וממש לא עושה בעיות בעניין הכה שכיח הזה, וגם מפסיק לאכול כשהוא שבע - הרגלים שאני מאוד שמחה עליהם וגאה בהם. בחודש האחרון הוא פיתח הרגל שמטריד אותי וזה לבקש ביס ("בי!") ממי שאוכל לידו. זה מטריד אותי כי זה קורה גם כשהוא שבע, שנייה אחרי שאכל ולפעמים אפילו לא סיים. מאוד חשוב לי שלא יהיה גרגרן ולכן אני לא תמיד נותנת לו ביסים אלא מכוונת אותו לארוחות המסודרות אליהן הוא רגיל. הוא קלט ת זה והתחיל להשתמש ב"ביס" ככלי לבדיקת גבולות של "האם אני מקבל את מה שאני רוצה?" ולעשות קצת הצגות כשהוא לא מקבל. כנ"ל עם הבקבוק מים, הוא מבקש כשהוא לא צמא, אני לא רוצה שישתה סתם (הרופא פעם אמר שהבטן התנפחה לו מעודף שתייה) וכשהוא לא מקבל את הבקבוק הוא מוחה, תגובות מאוד לא אפייניות לו בדרך כלל. אני לא רוצה ליצור חסך, לא פיזיולוגי ולא רגשי, אבל גם רוצה לשמור על הרגלי האכילה המצוינים שלו. אשמח לעצתך...

שלום רב, הרגלים טובים נקנים בתהליך הדרגתי, מתוך הבנת הצרכים האקטואליים בכל גיל. בגיל שנה וחצי ילדים מתקשים עדיין לדחות סיפוקים, ולכן אפשר לגלות גמישות בנושא. היכולת ליהנות ממאכלים שונים ומגוונים נרכשת, בין השאר, מ'טעימות' קטנות שהילד מקבל מהדמויות המשמעותיות בחייו, החולקות איתו את החוויה המענגת של האכילה. הבעיה עלולה לצוץ דווקא מתוך ההתעקשות והמאבק, ולאו דווקא מעצם ה'ביסים'. גם הגבלת השתייה נראית בעיני מיותרת, בעיקר במדינה חמה כמו שלנו. ילדים צעירים יודעים לווסת את האכילה והשתייה שלהם, וככל שתעשי מזה פחות עניין, יש סיכוי טוב שהוא יחזיר את עצמו לאיזון שכה התגאית בו. בברכה ליאת

חשוב לי לא לחשוף אותו למאכלים חסרי ערך תזונתי או אף מזיקים (גלידות, ארטיקים, עוגות, כל מיני דברים על בסיס שומן טראנס) עד שלא תהיה ברירה - גני ילדים, ימי הולדת וכו'. מה עושים במקרה כזה שבו הוא מבקש ביס ממישהו (מבוגר, ילד) שאוכל אותם לידו?