"את לא אמא שלי, סבתא אמא שלי"

בני בן 3 וחצי. בזמן האחרון הוא מנשק אותי הרבה ואומר לי מילים כמו "אני אוהב אותך", "את חמודה שלי", "את מתוקה כמו דבש" ועוד משפטים ממיסים מהסוג הזה, אבל כמעט באותה נשימה הוא גם אומר לי, "את לא אמא שלי, סבתא אמא שלי", או "את לא חברה שלי". אני כמובן מסבירה לו שאני לא חברה שלו, אני אמא שלו, ו"סבתא היא סבתא שלך ואני אמא שלך" ו"של סבתא אתה נכד, שלי אתה בן". כל זאת בלי לייגע אותו בהסברים מיותרים, אבל הוא בשלו חוזר שוב ושוב על המנטרה. לפעמים הוא גם אומר שאני סבא שלו. אנחנו משפחה חד-הורית ואביו בכלל לא בתמונה ומעולם לא היה בקשר איתנו, מבחירה שלי. הוא מתראה עם סבתא כמעט על בסיס יום-יומי והוא מאוד אוהב אותה, אבל רק לשעה וחצי עד שעתיים ביום ואני היא האדם העיקרי והבלעדי שנמצא איתו ומטפל בו, למעט כשהוא נמצא בגן. שאלתי היא אם זה דבר רגיל לגילו וזה יעבור או שיש לי ממה לחשוש, ואיך עלי לנהוג במקרה זה. תודה ושבוע טוב.

שלום רב, אני מניחה שהאמירות של בנך משקפות ניסיון "לעשות סדר" ולהבין את המבנה המשפחתי הלא 'קונבנציונלי'. המשיכי להדגיש בפניו כי את אמו, וסבא וסבתא הם הורים שלך, אך לא שלו. בקשי מהסבים לחזק את המסר, ולהמשיך להיות דמויות קרובות ואהובות עבורו. אני מניחה שבשל העובדה שמדובר במשפחה חד הורית, יגיעו שאלות גם בהמשך, אליהן יש להתייחס באופן ענייני ופתוח, ולהתכונן אליהן מבעוד מועד. בהצלחה ליאת

תודה על התשובה. אני אמשיך לנסות. הענין הוא שהקטנצ'יק ממש מתעקש, חוזר על המנטרה הזו בעקשנות, אמנם לא במשך כל היום, אבל היום זה הגיע כמעט לבכי. אני בשלי ממשיכה לחזור על המסר, אבל השאלה שלי היא האם יש טעם "להתווכח" איתו, או שאם זה מגיע למצב שהוא אומר ואני מתקנת והוא בשלו וכן הלאה, אולי כדאי "לשבור" את השרשרת הזו ופשוט להניח לו באותו רגע (עד הפעם הבאה)? יכול להיות שהוא גם מרוויח מזה? שזה מספק לו את הצורך באינטראקציה או בתשומת לב? (לא שחסר לו, אבל בכל זאת).