התייעצות

שוב זאת אני לינא ,הבן שלי בגיל 3 שנים בתקופה האחרונה מגיב בעקשנות ןגם בהתנגדות להמון דברים, עוד שהוא מגיב באגריסביות כלפי אחרים',ובמיוחד אגריסביות מילולית ,מקלל ,ועושה פרצופים ,הוא כמעט רוב הזמן ברוגז,

שלום לינא, בגיל שלוש ילדים מתקשים עדיין לווסת את הביטויים הרגשיים שלהם, ולכן הגיוני שנפגוש גילוים של תוקפנות גולמית (לא מעובדת ולא מאופקת). למרות ההבנה וההכרה בכך שמדובר בתופעה נורמטיבית, עלינו להשתדל לסייע לילד בשכלול יכולות הוויסות שלו, ולא לאפשר לו לגלוש להתנהגויות הרסניות. כך, ננסה לעצור ביטויים של תוקפנות דחפית פוגענית (נעצור אותו פיזית כשהוא מנסה להכות פיזית או לשבור חפצים), ובמקביל, נעזור לו למלל את רגשותיו וננסה לתת להם תוקף: "אני רואה שאתה כועס ועצבני עכשיו. זה באמת לא נעים. אבל אני לא מרשה להרביץ, לקלל או לשבור דברים". דווקא פרצופים כועסים או עצבניים, זה משהו שאפשר לקבל מילד בן שלוש, שכן הם משקפים את רגשותיו האותנטיים. אחרי הכל, אם הוא כועס, עצוב או מאוכזב, למה שלא נראה את זה על פניו? בברכה ליאת

תןדה רבה על התשובה מאוד עזרה לי .