התנהגות בעייתית!?

שלום, אני סבתא לנכד שביוני ימלאו לו 3.לאחרונה אני מאוד מודאגת מצורת ההתנהגות שלו.כשהוא רןצה משהו ולא מקבל , מתחיל לצרוח ולזרוק דברים.הצרחות והיללות יכולות להימשך זמן רב.נראה כאילו הוא לא מבין את משמעות המילה "לא".כשהוא כועס עלי, כי לא קיבל מה שרצה,הוא מנסה להכות אותי.אותו הדבר עם ההורים שלו.לפני מספר ימים ,סיפר לאמא שלו מי מהאנשים בסביבה הקרובה שלו, נחמדים ומי לא. האבא נמנה בין הנחמדים, האמא לא.לעיתים הוא מסרב שהיא תנשק אותו,או תתעסק איתו בכל צורה שהיא.הוא מדגיש שהוא רוצה רק את אבא.לפעמים יש לי את ההרגשה שהוא נורא כועס ונורא חסר סבלנות, לא ברור לי למה. הוא מאוד אהוב ומקבל המון תשומת לב.ברצוני להוסיף פרטים שנראים לי חשובים.אנחנו גרים באירופה.לפני 8 חודשים נוסף אח למשפחה.ההריון לא היה קל,והאמא אושפזה מדי פעם במהלך ההריון.בגל שנתיים וחודשיים, החל ללכת לגן 3 ימים בשבוע, חצי יום. (כפי שמקובל כאן)יום אחד בשבוע נמצא עם האבא,יומיים בשבוע עם האמא ויומיים עם הסבתות.חצי שנה לאחר מכן, הם עברו דירה והוא החל ללכת לגן חדש (קרש) מתשע בבוקר עד שש בערב.פעמיים בשבוע. בייתר ימי השבוע הוא נשאר עם אחיו עם בני המשפחה, כפי שסיפרתי קודם.לדברי האמא שלו, ההתנהגות התוקפנית, מתרחשת מידי פעם.אני חוויתי התנהגות כזו,מספר פעמים.היום היה ממש שיא.הם ביקרו אצלנו ושהו כ-3 שעות והוא כל הזמן , יילל, בכה, צעק והיכה.השאלה שלי היא, האם יש סיבה לדאגה(אני מאוד דואגת), האם צריך לפנות לעזרה מיקצועית? ואיך להתמודד עם התנהגות כזו. בתודה מראש , מירי.

שלום מירי, כדי לא לחזור על עצמי, אני מפנה אותך לתשובה שכתבתי ממש שתי קומות מטה, לטלי, שנתנה לפנייתה את הכותרת "בן 3.9 התנהגות חריגה". אנא, קראי את הדברים, ואם יהיו שאלות נוספות, אשמח לחדד עבורך עוד. בברכה ליאת