טייבה משלש

הלום ליאת הבת שלי בכתה 'א לפעמים היא משקרת במיוחד בקשר לציונים שלהזה כואב מעצבן מרגיזאותי מאוד עד הבכי הספרתי לה בסופ אני יודעת את האמת אם זה מוצא חן בעיניי או לא מקבלת אתו ותמיד יש דרך לשפר אבל היא חוזרת ומשקרתוכשאני מגלה לה שאני גיליתי מתחילה לבכות ומכיאהונכנסת לדיכאון תאמיני לי אני מרחמת עליה ומאווד רוצה לעזור לה אבל איך?

שלום ופא, בדרך כלל ילדים משקרים כאשר הם מאמינים שאמירת האמת תסבך אותם בדרך כלשהי. אני מבינה שאת משתדלת לשדר לה מסר מרגיע, ובכל זאת, שווה לבדוק האם זה אכן כך. רוב הילדים מתבאסים כשהם מקבלים ציון נמוך, וחוששים לעמוד מול תגובת הוריהם. הם מרגישים שהם מאכזבים ומצערים את ההורים, גם אם ההורים לא כועסים. הילדים שלנו חכמים, והם קוראים את האכזבה גם ללא מילים. לכן, אני חושבת שעדיף להישאר גלויים וכנים בתקשורת שלנו עם הילדים, להישאר אמפתיים למצוקה שלהם, ולא ללעוג או לכעוס עליהם כשהם מנסים להתחמק מאמירת האמת. אחרי הכל, גם אנחנו, המבוגרים משקרים פה ושם כדי לא להסתבך. אמרי לבתך שאת מבינה כמה קשה לה להציג בפנייך ציונים נמוכים, ושלמרות שאת מעדיפה שתקבל ציון גבוה, את אוהבת אותה וסולחת לה גם במקרים של כישלון. הדגישי עד כמה את מאמינה ביכולותיה ובשכלה, ושאת בטוחה שבפעם הבאה תצליח יותר. השתדלי לא להתייחס יותר מדי לשקר. אני מאמינה שאם היא תחשוש פחות, יפחת גם הצורך שלה להסתיר את האמת. בברכה ליאת