חברותית?

לליאת שלום! בתי בגיל 13 וחטיבה חדשה,לפני הכניסה לחטיבה היא ביקשה להיות עם ילדה מסוימת מהכיתה,(כנהוג בעירנו)ואכן שמו אותן יחד באותה כיתה, אותה ילדה חברותית יותר מבתי ולכן הכירה הרבה בנות חדשות ובעקבות זאת היא לא בקשר עם בתי, וכשהיא פוגשת אותה במקרה במקומות בעיר והיא עם חברות היא עושה את עצמה שהיא לא מכירה אותה ופילו לא אומרת לה שלום.עודדתי את בתי להכיר בנות אחרות ואכן לאחר תקופה (היא בוחרת בפינצטה)היא התחברה בעיקר לשתי בנות מקסימות וחרוצות בלימודים וכשיש מבחן הן לומדות יחד, בעצמאות הן כבר קבעו להסתובב יחד,שאלתי היא האם שלוש חברות זה לא מעט מידי?ודבר שני נראה לי שהן מה שנקרא "חננות", אבל אני לא רוצה להתערב כדי לא לגרום נזק.ולהפך כשהיא מספרת לי על כל מיני תקריות בכיתה אז היא אומרת שלה או לאחת מהן זה לא יקרה כי הן תמיד יהיו אחת לצידה של השניה.אני שמחה שזה כך,אך גם קצת מפריע לי שהיא לא "בחברה" כי אני בתור ילדה הייתי המקובלת בכיתה.וכנ"ל בתי הבכורה,והקטנה נראית לי לא הכי בעניינים, וזאת למרות שהיא יפה ,ואפשר לומר מושלמת מבחינה חיצונית, מה לדעתך עוצר בעדה לפרוץ קדימה?יש לציין שמבחינת חום, אהבה,וכל מה שקשור לכסף היא מקבלת,(כמובן עם גבולות)תודה- מירב

שלום מירב, מסתבר שיש חיים גם אצל ה'חננות', ושהם אפילו טובים... נראה שבתך ניחנה ביכולת חברתית טובה, והיא מבינה את כוחה של חברות אמת. כשאתה "בחבר'ה", אתה אולי מוקף בהמוני ילדים, אך לא בטוח שניתנת לך ההזדמנות למערכת יחסים קרובה ואינטימית, ולהנאה שבשיתוף ובהדדיות. זאת ועוד - עלינו לזכור שהילדים שלנו אינם שלוחה שלנו, ומותר שיהיו להם העדפות, רצונות וצרכים שונים מאלה שלנו. מן התיאור שלך עולה כי בתך היא ילדה נחמדה ומוצלחת, שמחה בחלקה, ואינה מוטרדת במיוחד מהסטטוס החברתי שלה. בעיני, נכון להניח לה לנהל את חיי החברה שלה כרצונה, אלא אם מתעוררת מצוקה מיוחדת. בברכה ליאת