ברית מילה

שלום רב, בני בן השנתיים, נולד בעת שליחות בחו"ל, ואינו נימול (כשהחלטנו שלא למול אותו- הנחנו שנחזור יום אחד לארץ), ועדיין, עכשיו, כשאנחנו עומדים לחזור לארץ, אני מודה שנתקפתי חשש ממצב שבו הוא יהיה מושא ללעג ושיהיו לו בעיות חברתיות בשל כך. אני גם יודעת עד כמה חשוב המסר שאנחנו נקרין לו בבית בנושא הזה והבטחון שלנו בזה. ועם זאת, אני מוצאת את עצמי תוהה מידי פעם האם לא עשינו טעות... מה דעתך? תודה, אביגיל

שלום אביגיל, לא פרטת מדוע בחרתם שלא למול את הילד, ולכן קצת קשה לי להתייחס. ברית מילה היא טקס דתי מובהק, אליו נלווים שיקולים נוספים 'חילוניים' יותר, כמו טעמי בריאות, אסתטיקה והשתייכות. כמובן שלכל אלה מצטרפות גם הקונוטציות הנוספות של גבריות, מיניות ואון המיוחסים לאיבר המין הגברי. אני יודעת שקונוטציות אלה אינן קשורות באיבר הנמול דווקא, אך הן יכולות להיות רלוונטיות מאד כאשר שוקלים ברית בגיל מבוגר. אישית, איני אוהבת את העמדה (הכל כך אנושית) של "אולי עשינו טעות", ובטח שאיני מוכנה לייצג צד בשאלה הזו. אני מציעה לך לבחון מחדש את השיקולים והאידיאולוגיות שהינחו אותך אז, ולאוורר אותם לאור מצבכם הנוכחי. עקרונית, קיימת אפשרות שתתעורר תחושת חריגות או שיצוצו תגובות אלה ואחרות כלפיו. אבל אפשר גם שלא. את צודקת בכך שעמדתכם כהורים ותחושת הביטחון שאתם מקרינים בנושא זה (ובאחרים), תוכל לחזק אותו לקראת האתגר. בדבר אחד אין לי ספק - יופי שאתם חוזרים!!! כאן כבר אביב... ליאת

תודה ליאת על תשובתך! הסיבה שהחלטנו שלא למול את בננו היא כי אנחנו חילונים מובהקים, וטקס המילה הוא טקס אכזרי בעינינו. הטענה כי "כך עושים כולם" לא נראתה לנו כסיבה הבלעדית בגללה עלינו למול אותו. מה שכן, עם הזמן אני יותר ויותר מפחדת שיהיה אומלל בגלל שונות זו. בעבר נטיתי ליחחס לזה פחות חשיבות. שאלתי אליך היא עד כמה את חושבת שהנושא הזה עלול להיות בעייתי מבחינה חברתית. ברור לי כמובן שבני הוא חריג במובן הזה, אלא שתמיד קיוויתי שאם נכין אותו לכך, הוא לא מאוד יסבול חברתית. הוא תמיד ידע שהוא שונה במובן הזה, אבל מכאן ועד להיות אומלל- הדרך עוד ארוכה. מה דעתך? שוב תודה, אביגיל