פחד מאנשים

שלום הבן שלי בן 3 שנים ,כל התקהלות של אנשים אם במסיבות או באירועים בגן היא מפחידה עבורו,מתחיל להגיב בכעס ובבכי רב,לא משתף פעולה בכלל במיוחד גם שיש בובות גדולות "מיקי וחבריו וכו שמביאים אותם לימי הולדת הוא נרתע מהם". ולאחרונה הוא נצמד אליי בצורה מוגזמת,הוא מבטא במלל שהוא לא אוהב להכנס ורע לו,עד עכשיו אני נסיתי להבין את מקור הפחד שלו ולעזור לו למלל את רגשותיו אבל הבעיה מתחילה להחמיר במיוחד ועכשיו יש המון מסיבות ואירועים ואני נאלצת להרגיע אותו כל הזמן,הוא גם מגיב לגירויים חדשים בבכי ואם לא בחשדנות,הוא לא שמח באותם מצבים. בבית ובמקומות שמוכרים לו הוא הילד הכי שמח וכיפי בעולם,נא עזרתכם בנדון,אני מאוד לחוצה מהעניין ומנסה להבין אותו אך לא מצליחה לשפר את תגובותיו בנדון.

שלום לינא, ילדים שונים אלה מאלה במזג הבסיסי שלהם, ובכלל זה גם ביכולת ההסתגלות שלהם למצבים עמומים ולגירויים לא מוכרים. בנך שייך, ככל הנראה, לקבוצת הילדים היותר רגישים, המגיבים ברתיעה ואפילו בחרדה למצבים רבי משתתפים, רועשים או לא צפויים. אני מציעה לקבל את העובדה הזו ולהניח לו, מבלי לנסות להתעמת או לפתות אותו לדברים בלתי הכרחיים כגון אלה. התעסקות יתרה בפחד או ברגישות שלו, המזכה אותו בשפע תשומת לב ואולי גם בפיתויים ופרסים, עלולה - באופן פרדוכסלי - להנציח את המצב. תנו לו לפרוח בסביבתו המוכרת והבטוחה, ולהתפעל מיכולותיו. ברוב המקרים ילדים עם סוג כזה של חרדה משתפרים עם הגיל, והגם שנשארת בהם מידה לא מבוטלת של רגישות, הם מצליחים לתפקד היטב. בשמחות ליאת

תודה רבה על תשובתך,עזרה לי המון להתאים את הציפיות שלי ממנו,השאלה שלי אם במקרים של מפגשים חברתיים או מסיבות שחייבים להיות בהם,מה המסר שאני חייבת לתת לו קודם ואיך להכין אותו. ביום הולדתו בגן לפני שבוע הוא פרץ בבכי ולא רצה להשתתף.לעומת זאת בבית ההורים שלי הוא בעצמו חגג,שר לנו שירים,רקד והתפעל מכל פעילות ופעילות ,ראיתי ילד אחר לגמרי.