אב שכמעט ולא לוקח את הילד

שלום. בני בן ה-8 מנותק כמעט לגמרי מאביו. מחודש נובמבר האב הפסיק לקחת את הילד באמצע שבוע ולוקח אותו אחת לשבועיים ביום שישי ומחזיר ביום שבת.במשך השבועיים לא יוצר קשר עם הילד ויש נתק מוחלט.איתי ועם בני חיי בן זוגי שהבין את המצב ופשוט לקח אחריות על הילד והפך להיות הדומיננטי בחייו תוך הענקת כל החסכים שנוצרו מהאב הביולוגי (הגעה למסיבת יום המשפחה, בילוי משותף בחופש, דאגה לסדר מערכת לימודים, הכנת שיעורים, מקלחת ועוד ועוד ועוד).האב חי עם בת זוג בחודשים האחרונים והנתק החל כנראה בעקבות מערכת זו. לציין שעד אותה בחורה שהחל לצאת איתה האב היה עירני בחיים של הילד, היה מגיע לבקר אותו אצלנו, לוקח, מעורב וכו'. רציתי לדעת עד כמה נזק עלול להגרם לילד עקב התנהגות זו. האם לדבר עם הילד על התחושות, האם להמשיך בדרכנו בה בן זוגי מעניק לילד את המיטב, מה עושים??? ניסיתי לתקשר עם האב אך הוא טען שההודעות שלי מטרידות אותו (להערכתי שמו לו מילים בפה). תודה.

שלום ליאת, אין ספק שהמצב האופטימלי עבור כל ילד הוא מצב בו שני הוריו מגדלים אותו ונוכחים בחייו מתוך מעורבות ואכפתיות לאורך שנים. באופן בלתי נמנע, למציאות תכתיבים משלה, וילדים נאלצים להתמודד גם עם מצבים שאינם אופטימליים. לא ציינת באיזו מידה הילד מגיב או סובל משינוי התנאים, ועד כמה היעדרותו של האב בין המפגשים משפיעה על מצב רוחו והתנהגותו. אני סבורה שגם אם היה מעדיף להתראות איתו יותר, וגם אם את חושבת כך, מוטב לעשות את הדברים בחכמה, ולא להיכנס לעימותים מיותרים עם האב, שעלולים להרחיקו אף יותר. תוכלי לציין באזניו כמה הילד מחכה למפגשים איתו (אם זה אכן כך), ולהדגיש עד כמה הוא אהוב וחשוב בחייו של הילד. קיימת אצלי אמונה עמוקה בכוונותיהם הטובות של הורים כלפי ילדיהם, ויתכן שההימנעות החדשה שלו קשורה באמת לגורמים חדשים בחייו של האב (אולי גם בת הזוג החדשה). תני לו זמן. בינתיים, אפשר יהיה להתנחם ולשמוח בנוכחות המיטיבה של בן זוגך, שבוודאי תורמת את חלקה לאיכות החיים של כולכם בבית. בברכה ליאת