ילד מיוחד מאוד

אני אמא ל 6 ילדים מורה לח"מ לפני כחודש ילדתי את בתי ה-6 הילדים בגלאים 10-7-5-2.5-1.5-והתנוקת כמובן שהייתי ערה ומוכנה לכל תגובה מצד הילדים עם כניסתה של הנסיכה הקטנה הביתה . אני מקפידה להתיחס אל כל הילדים לשוחח איתם לשחק איתם לחבק ולנשק כל הזמן. אולם לא אתכחש ואומר כי אני עובדת מעל 40 ש"ש בשבוע ולומדת ביום החופשי ונוסעת בד"כ בתחבורה צבורית על מנת שהרכב ישאר לרווחת בעלי (לצורך הסעת הילדים )ומגיעה עייפה מאוד מאוד ולאחרונה הייתי או בהריון או אחרי לידה ולמרות שהשתדלתי מאוד מאוד אני מרגישה שזה לא מספיק! בני בן ה7 ילד מקסים חכם נבון יפה חייכן ומיוחד מאוד היה יורד למטה ומרבה לשחק עם חברים בשנה שעברה והרבה לנשקם וחברה אמרה שאולי זה נובע מחסך בחיבוקים ובנשקות מה דעתך??? כיום הוא אוהב להשאר בבית וממעט לרדת לשחק הוא מעדיף להשאר בבית כי הוא יודע שאם הוא בבית אני יכולה לשחק איתו ולשוחח ליעץ וכו' הוא ממתין לשיחות שלנו ויש לנו שפה משותפת ובדיחות משותפות אבל זה נורא כאב לי ומפריע לי שמא פספסתי אותו כשהוא היה צריך אותי מה לעשות??? אודה על התייחסותך

שלום דנה, אין לי ספק שגם במשפחה ברוכת ילדים אפשר וצריך להעניק לכל ילד תשומת לב, הקשבה והכלה. זה אכן גוזל משאבים גדולים של גוף ונפש, ואני מניחה שלקחתם זאת בחשבון. הילד שלך, כמו כל ילד אחר, זקוק לנוכחותך הקרובה, למגעך, לשיחות איתך ולבילוי המשותף יחד. כאימהות טובות (אך לא מושלמות) אנו עושות כמיטב יכולתנו, תוך שאנו מודעות לכשלים הבלתי נמנעים, לחוסרים ולאכזבות. אני מאמינה בכל לבי שגם בצילן של 'פאשלות' מקומיות או זמניות, יכול להתקיים קשר אם-ילד אמיץ וחם, בעיקר אם קיימת בחינה עצמית ומודעות לצרכיו האקטואליים של כל ילד. אני מציעה לך לנסות ולהשתחרר מאשמה וכאב שמקורם בעבר, ולהתמקד בצוותא הנעימה שאתם חווים כרגע. מזל טוב והרבה נחת מכל ילדייך כולם ושבת שלום ליאת