ילדה במידת נעליים חריגה

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיית ילדים ומתבגרים

19/02/2010 | 13:05 | מאת: בני

שלום רב. יש לי ילדה בגיל 12 ,יש לה גוף מלא לא שמנה ,ולצערי יש לה מידת נעליים 43.5 ,קשה לה לקבל את זה,הסברתי לה,שיש לא הרבה,בנות כמוה ואף יותר מזה ,שמתי לב לאחרונה שהיא הולכת עם מגפיים גם בימים חמים לבית הספר במקום נעלי ספורס,והיא בוכה שאני מכריח אותה לנעול נעליספורט,אני הסברתי לה שעדיף להיות בחורה גבוהה עם מידה כזאת,מאשר להיות בחורה נמוכה ועם מידה קטנה .מה הייעוץ לגבי משבר כזה , יש לציין שמידת הבגדים נורמלית ביותר. בתודה בני

לקריאה נוספת והעמקה
20/02/2010 | 00:38 | מאת: ליאת מנדלבאום

שלום בני, פגמים, צלקות או ממדי גוף בלתי שגרתיים הם חלק מהאתגרים שילדים והורים נדרשים אליהם מפעם לפעם. מאחר ועם כל האהבה שלנו, אין ביכולתנו לסלק את המכאובים הללו מחייהם של הילדים, עלינו למצוא את הדרך לחזקם, ולכונן אצלם תחושת ערך, יכולת והצלחה למרות הכל. כדי שנצליח בכך, עלינו לזגזג וללהטט בין הצורך לתקף ולהכיל את החוויה הקשה של הילד מחד, לבין הרצון לעודד ולחזק אותו מאידך. במקרה שלכם, הייתי עושה מאמץ להישאר קרוב ומחובר לחוויה שלה ("זה באמת לא נעים ולא פשוט למצוא נעליים שיהיו גם יפות ואופנתיות, וגם במידה הגדולה הזאת, אבל אנחנו נעשה מאמץ למצוא כאלה"). אגב, אינטואיטיבית, נדמה לי שבתך צודקת, ובהחלט יכול להיות שעם מגפיים, גודל כף הרגל בולט פחות. זה פיתרון לא רע בכלל, ואם זה מה שנותן לה תחושה טובה, הייתי עושה מאמץ למצוא מגפיים טובים, ובריאים מבחינה אורתופדית. מעבר לעזרה במציאת פתרונות אסתטיים 'מטשטשים', חשוב לסייע לה להסיט את המוקד (תרתי משמע) אל אזורים אחרים, גבוהים יותר מכף הרגל, מהם תוכל לשאוב תחושה של ערך ומשמעות. ההתעקשות שלך על נעלי ספורט דווקא, משאירה את המוקד דווקא שם. בעיני, לא שווה לריב על זה... חשוב לחזור ולהזכיר לה שבתחילת גיל ההתבגרות הגוף עדיין לא הגיע לעיצובו הסופי, ואצל מרבית המתבגרים קיים חוסר פרופורציה זה או אחר, הנוטה להסתדר בהגיעם לבגרות. אחרי הכל, "נעליים גדולות" הוא ביטוי שמייצג אדם עם יכולות, כישורים והצלחות, ואשר קשה למצוא לו תחליף. אולי גם זה יעזור קצת... אני ממליצה לא להכריח אותה לנעול או להתלבש בדרך שתגרום לה להרגיש רע. שהרי חבל לקלקל את היחסים בגלל נעליים, לא? שבת שלום ליאת

מנהל פורום פסיכולוגיית ילדים ומתבגרים