לא יושבת שניה

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיית ילדים ומתבגרים

18/02/2010 | 15:29 | מאת: I.A

שלום בתי בת שנה ו11 חודשים ילדה חכמה אקשנית סקרנית פעילה מאוד הכנסתי אותה לגן בגיל שנה וחודשיים . בזמן אחרון אני מקבלת תלונות מהגננות לעיתים קרובות, שהילדה לא יושבת בכלל בזמן העברת שיעור או פעילות כלשהי בישיבה , היא כל הזמן צריכה לעשות משהו או ללכת לאןשהו לטפס על שולחן או כסא , לא מקשיבה להן בכלל( ולמרות זאת עונה על שאלות לגבי חומר הנלמד ) וכשגננת אומרת לה אסור ולא מאשרות לה דברים היא מרביצה לעצמה בראש וצועקת להם שהן מעליבות אותה והיא לא מוכנה לעשות מה שאומרים לה כמו כן גם העוזרת התחילה להגיד לי משפטים כמו "היום היא הוציא מאיתנו את כל הבריאות""את כנראה מפנקת אותה יותר מידי" "היום היא הרסה לנו את כל התוכניות" ואחרון חביב אולי תפנו לרופא או תחפסו גן אחר. נלחצתי מאוד היתי איתה אצל רופאה בטיפת חלב שאמרה לי אל דאגה היא קטנה מידי בשביל איבחון ולפי מה שאני רואה היא כן יכולה להתרכז פשוט צריך לשבת איתה לעניין אותה . בבית אחרי הגן יש לי תמיד תוכנית בשבילה אנחנו מציירים או עושים צורות מפלסטלינה משחקים ממשחק של צורות ,מחבואים וזה כן מעניין אותה כמובן שאנחנו עוברים ממשחק למשחק די מהר אבל היא כן מסיימת משימה (לבד היא לא משחקת ).בשבתות לא יושבים בבית כי זה משעמם אותה בבוקר יוצאים לאחר שינת צהריים גם . סליחה שהפניה שלי ארוכה מבקשת הצעתך תודה .

לקריאה נוספת והעמקה
19/02/2010 | 23:13 | מאת: ליאת מנדלבאום

שלום רב, העובדה שבתך נבדקה ע"י רופאה התפתחותית מרגיעה למדי. יתכן שהיא סובלת מתנועתיות-יתר (היפראקטיביות), אך בגיל כזה ממילא אין הרבה מה לעשות מעבר להתאמה בין רמת הפעילות שלה לתנאי הסביבה, והצבת גבולות ברורה ועקבית. מסגרת חינוכית טובה אמורה להכיל ילדים עם רמות פעילות שונות, ולאפשר להם להשתתף בפעילויות הקבוצתיות כפי יכולתם, גם לזמן קצר. אגב, אני חושבת שבגן של ילדים צעירים, ממילא אין טעם רב ב"שיעורים" הדורשים ריכוז ממושך. גם ילדים נינוחים יותר מאבדים קשב לאחר דקות ספורות, וגננת מנוסה צריכה לדעת זאת. אם הגן מתקשה להכיל את בתך, חפשי עבורה מסגרת מקצועית ועם פיקוח, שתבטיח היענות רצינית ומקצועית לצרכים של בתך. גם במסגרת המשפחה, חשוב להתאים את הפעילות לטמפרמנט של כל ילד, ונראה שאתם עומדים בזה בגבורה. עם זאת, ההתאמה לצרכי הילד חייבת להביא בחשבון גם את רווחתם הנפשית של יתר בני הבית. מותר להגיד לא גם לילד פעיל ונמרץ, ולצפות ממנו להתחשבות וכיבוד כללי הבית. אם את מרגישה שאתם משועבדים לקצב החיים האינטנסיבי של בתכם הקטנה ונשארים 'בלי אוויר', תוכלי לפנות להדרכת הורים אצל פסיכולוג ילדים, שינחה אתכם כיצד להציב גבול ביעילות. בהצלחה ליאת

מנהל פורום פסיכולוגיית ילדים ומתבגרים