שקרים

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיית ילדים ומתבגרים

25/02/2009 | 17:19 | מאת: אני

שלום, בתי בת ה-8 לא מפסיקה לשקר לי לגבי הכנת שעורי בית. כל יום שאני מגיעה לצהרון לקחת אותה היא אומרת שעשתה שיעורים. כשאנחנו מגיעות הביתה אני מגלה ששיקרה. כל ניסיונותיי להסביר לה שאני כועסת שהיא משקרת ולא שהיא לא עשתה את השיעורים לא עוזרים. יש ימים שהיא לא עושה שיעורים בצהרון ואומרת שלא עשתה ואני ממש לא כועסת רק אומרת לה לשבת ולהכין בבית והיא יושבת ומכינה ללא ויכוח או בעיה. אציין שהיא חזקה בלימודים ויושבת על השיעורים ומסיימת מהר. אני לא מצליחה להבין למה היא ממשיכה לשקר בנושא זה. כמה שדיברתי לא עזר. אני ממש מיואשת. תודה רבה רבה.

לקריאה נוספת והעמקה
26/02/2009 | 00:35 | מאת: ליאת מנדלבאום

שלום רב, ילדים, ממש כמו המבוגרים, משקרים כאשר הם מאמינים שאמירת האמת תסבך אותם באורח כלשהו. שקר יכול לסבך אותנו בצרות, אבל - חייבים להודות על האמת - הוא יכול לפעמים גם לעשות לנו חיים קלים. הילדה שלך יודעת כבר ששיעורי בית הם עניין מייגע, ויודעת שזה נורא חשוב לך (את עצמך מספרת שזה הדבר הראשון שאת מבררת כל יום בצהרון). מבחינתה, עדיף להימנע מהטרחה, גם אם היא לא אורכת זמן רב. נדמה לי שהניסיון להפוך את ילדינו לזכים כבדולח הוא ניסיון עקר. אחרי הכל, כולנו נזקקים לשקרים הקטנים לפעמים, ואין סיבה לדרוש מילדים את מה שאנו עצמנו לא מצליחים לעשות. חשוב שתבהירי לה מה חשיבותה של האמת, ומה משמעותו של שקר, אך כדאי לוותר על תפקידך כ'פוליגרף' ולהניח לה לתמרן ביניהם מבלי לארוב לה בכל יום. אני מאמינה שתקשורת פתוחה, אמון וקבלה מפחיתים משמעותית את הצורך של הילדים לשקר. אל ייאוש! ליאת

מנהל פורום פסיכולוגיית ילדים ומתבגרים