חוסר הקשבה
דיון מתוך פורום פסיכולוגיית ילדים ומתבגרים
שלום רב, אני אמא לילדה בת 3 וחודשים. הבת שלי נמצאת בגן פרטי ולאחרונה ביתי מתנהגת לא יפה בגן. היא יוצאת מהמפגש בבוקר ולא מקשיבה לגננת, היא מאד עקשנית ודעתנית, היא מרביצה לילדים ולאחרונה היא העיפה חול על ילדים בחצר ובנוסף טלטלה ילדה בכוח כנראה בשעת משחק בחצר. הגננת מאד כעסה עליה וכדיברנו איתה אמרנו לה שהיא יכולה להעניש אותה במידת הצורך ולא לאפשר לה לשחק בחצר או לשבת במפגש הבוקר במידה והיא קמה באמצע המפגש. מה עושים ואיך פותרים את הבעיה האם צריך אבחון? יש לציין שהילדה שלי מאד חכמה ונבונה רק שהיא שובבה ומרביצה גם לפעמים לנו ההורים. אשמח לכל עצה ולכל דרך מקצועית היכן לפנות כי לא נעים לי כבר מהגננת ומהסייעות בגן. תודה.
שלום שירי, מה שאת מתארת לא נראה כמו "חוסר הקשבה" או שובבות, אלא התנהגות תוקפנית ואלימה שאינה נתקלת בגבול ברור מצידכם. בתכם אמנם צעירה עדיין, אך מה שנראה כמו עקשנות ודעתנות הופך הרבה פחות חינני ככל שהילד גדל. ילדים שמתקשים להכיל מצבי תסכול ואכזבה, ופועלים מולם בהתקפי זעם אלימים, עלולים לפתח קשיים חברתיים ורגשיים בעתיד. בנוסף, ילד המכה את הוריו יכול לפתח תחושה שאין מי שמשגיח ושומר עליו ("אם אני מכה את אבא ואמא, אני יותר חזקה מהם"), ובהמשך גם חרדות וקשיים רגשיים. כדאי לזכור שגם אם הילד המכה הוא קטן, ומכותיו אינן מכאיבות, אין לאפשר זאת, ויש לעשות הכל כדי להפסיקן. לאור האמור כאן, אני ממליצה לך לפנות להדרכת הורים, כדי ללמוד לסייע לבתך (ולא בגלל שלא נעים לך מהגננות). תוכלי לערוך חיפוש קצר בפורום שלנו, ולמצוא דרכי פעולה מול גילויי אלימות, כמעט בכל גיל. בהצלחה ליאת