ילד בן 4 וחצי בדיכאון???

הנכד שלי בן 4 ו-9 חודשים. הוא ילד חמוד ונבון וגם מאוד רגיש ועקשן. אחרי שעות הגן רוצה ליהיות בבית ומסרב לצאת.ליפני כשלושה שבועות הבעיה החמירה. לא רוצה חברים, לא מסיבות, לא הצגות לא את החוג ג'ודו שעד עכשיו הלך בשימחה.הוא לא מתלהב מכלום ויש לו התקפי כעס על כל שטות.אני מרגישה שהוא סובל.האווירה בבית טובה וההורים מתייחסים אליו באהבה ובכבוד.הגננת אומרת שבגן הכל בסדר ושלא קרה שום דבר חריג. מה עושים? מאיפה מתחילים? יכול ליהיות שהוא בדיכאון?

שלום יערה, לא ציינת עד איזו שעה מבלה נכדך בגן, וכמו שכבר ציינתי כאן בעבר, לפעמים ילדים הנמצאים במסגרת של יום מלא (גן עד ארבע, או גן ואח"כ צהרון) שבעים למדי מחברת ילדים, ומעדיפים לבלות את אחה"צ והערב עם בני המשפחה או אפילו לבד, מבלי להתחלק עם אחרים או לציית לכללים של סדר-יום שרירותי. לא ציינת גם האם ההורים עובדים, ומתי הוא פוגש אותם אחרי הגן. לפעמים ההתעקשות להישאר בבית משקפת את המשאלה לבלות יותר זמן עם ההורים. קיימת, כמובן, גם האפשרות של חרדה או קשיים רגשיים זמניים, אך אלה יבואו לידי ביטוי בדר"כ לא רק בבית. אם הגננת אינה מבחינה בשינוי, ואין סיבה נראית לעין שיכולה להוות הסבר, הייתי ממליצה להמתין ולאפשר לו להתגבר על זה בכוחות עצמו. ועוד מילה על חוגים. ילדים צעירים, שנמצאים חלק נכבד מיומם במסגרות חינוכיות, ובהנחה שאינם טעוני טיפוח מיוחד, מקבלים מענה התפתחותי מספק. חוגי העשרה הניתנים להם בשעות אחה"צ או הערב משקפים לעיתים קרובות את משאלותיהם של ההורים לדחוף להישגים, להרחיב את מאגר ההזדמנויות, ולעמוד בסטנדרטים הנהוגים במקומותינו של "הכל למען הילד". סביב משאלות הוריות אלה התפתחה לה תעשייה שלמה של חוגים, שהרלוונטיות שלהם לחייו של הילד הצעיר מוטלת בספק. ילדים נהנים פעמים רבות מיכולת נפלאה לברור להם את מה שנחוץ ומתאים בזמן נתון, ולוותר על מה שלא. בעיני, חשוב להקשיב לרצונותיו של הילד בסוגיות אלה, ולכבדם. בברכה ליאת

המון תודה על תשובתך!עזרת לי מאוד . אכן הוא נמצא בצהרון עד שעה 4.הוא מבלה עם אמא שלו ועם אחותו הקטנה מ-4 עד הלילה. אבא שלו חוזר בשעה 7 בערב . בסופי שבוע הם כולם ביחד. גם בשעות הבוקר. רציתי לשאול מה לגבי התקפי הכעס שיש לו לעיתים קרובות? מתי זה אמור לעבור? שוב תודה!