אי הסתגלות לגן

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיית ילדים ומתבגרים

07/02/2010 | 15:41 | מאת: לילך

שלום, בתי בת שנה וחודשיים נכנסה לגן בפעם הראשונה. (עד כה הייתה אצל הסבתא). מהיום הראשון היא בוכה מהרגע שאנו מתקרבים לשער של הגן ואח"כ קשה לה להיפרד ממני והיא ממשיכה לבכות לפחות שעה ויותר רצוף. לאחר שהיא נרגעת היא מחייכת ומשחקת אבל כשהיא נהיית עייפה היא לא מסוגלת להירדם שם ואז היא בוכה מאוד ואי אפשר להרגיע אותה. כתוצאה מכך היא לא מסכימה לאכול(גם לא בקבוק) ויוצא מצב שהיא בוכה גם מתוך עיפות וגם מתוך רעב.המלצת הגננת היא לא להשאיר אותה יום מלא כלומר עד חמש אחה"צ כפי שנצטרך בהמשך, אז אנחנו לוקחים אותה הביתה באחת. זהו תחילת השבוע השני שלה בגן. איך אפשר להקל על בתי? איך להרגיע אותה? ומתי מומלץ לקחת אותה הביתה? אגב אנחנו כהורים נכנסים מחייכים לגן ומספרים לה טובות על הגן,אנו שלמים וסומכים על הגננות. בתודה מראש, לילך

לקריאה נוספת והעמקה
09/02/2010 | 00:19 | מאת: ליאת מנדלבאום

שלום לילך, מבחינות רבות, גיל שנה וחודשיים הוא גיל בעייתי לקליטה בגן, כי חרדת הזרים וחרדת הנטישה בעיצומן. עלייך לזכור שגם עבור ילד בגיל ה'נכון', הקליטה הראשונית במסגרת החינוכית אורכת זמן, וגוזלת משאבים נפשיים עצומים. מאחר ותחושת הזמן עדיין אינה בשלה אצל תינוקת בת שנה וחודשיים, וכל שעה נדמית כנצח, אני מסכימה עם הרעיון של יום חלקי, לפחות עד שהיא תרגיש שם 'בבית'. בהצלחה ליאת

מנהל פורום פסיכולוגיית ילדים ומתבגרים