דפרסונליצה ורצון למות

אני סובל מהדבר הזה בערך חמישה חודשים אני בן 18 ונתנו לי פרוקסטין סרוקל למיקטל (את שתי האחרונים הפסקתי לקחת בר שבוע וחצי) אני בטיפול ולפני כמה ימים שתיתי אלכוהול , איזה שלש כוסות בערך ,ומאז המצב החמיר בהרבה אני גם לוקח קלנסופם מיליגרם בבוקר ומילגרם בצהריים ומיליגרם וחצי בערב והפרוקסטין 20 גרם בבוקר ו40 בערב , המחשבות חושבות בלי קשר , אין לי נוחות , אני מתוח כל היום ואני מרגיש כלום ואני מרגיש לבד בעולם , טוב מה דעתכם ? יש מצב לבעיה נורליוגית ? ואם כן אז מה לעשות ? לי המצב שלי נראה אבוד ויש לי תחושה שלא אחזור לעצמי לעולם , האם קיים כזה דבר? מה לעשות? אני שונא את הכל ואת כולם ובעיקר את עצמי אני כבר לא זוכר איך הייתי קודם , אבל לידיעתכם הייתי יותר בסדר מבסדר

שלום מנחם, עם כל ההבנה למצבך, שנראה כרגע לא קל, נדמה לי שהכתובת הראוייה להביא את חששותיך היא הטיפול עצמו. אני מבינה שאתה חווה כרגע סימפטומים של דיכאון, חרדה ומחשבות אובססיביות, ועבורך זה מעייף מאד ומטריד, ונראה כמו נצח. עם זאת, טיפול פסיכולוגי ותרופתי אמור לתת מענה טוב, גם אם לא מיידי. אני מדגישה את מה שאתה בוודאי יודע כבר - אלכוהול חייב להישאר מחוץ לתחום כאשר מטופלים בפרואקסטין ובקלונקס, שכן הוא יכול לגרום להחמרה בסימפטומים. אני ממליצה לך לשוב ולדבר עם הפסיכיאטר, ולבקש ממנו הסבר והרגעה. בהצלחה ובבריאות טובה ליאת