תלישת ריסים וגבות בגיל 10
דיון מתוך פורום פסיכולוגיית ילדים ומתבגרים
שלום רב, אנחנו משפחה בת ארבע נפשות, יש לנו בת בת 10 ובן בן 8, בעלי הינו פנסיונר של הצבא מזה כשנתיים ואני לאחר 3 שנים של הפסקת עבודה (לאחר 15 שנות עבודה אינטנסיביות) יצאתי לעבוד שוב ואישי היקר ממלא את מקומי, מקבל את הילדים כל יום, לוקח את הילדים לחוגים וכד'. לפני כחודש וחצי עד חודשיים ניתקלתי בתופעה אצל בתי בת ה-10 כי היא תולשת ריסים וגבות מעיניה, בפעם הראשונה התגובה שלי היתה "היסטרית", כי ממש ניבהלתי מהמראה שהיא יצרה לעצמה, כעסתי עליה מאוד ודרשתי שלא תעשה זאת שוב ניסיתי לדבר איתה אך לשוא, היא לא הסכימה לשתף איתי פעולה בשום אופן, למראת ניסיונותיי החוזרות ונישנות...לאחר מס' שבועות ראיתי כי היא נגעה בגבה השניה וגזרה מהגבות והפעם חשבתי שאולי בדרכי נועם אצליח להגיע אל ליבה של בתי ואכן כך היה, ניסיתי דרך ליטוף חיבוק,הרבה חום ואהבה להגיע אליה ואכן ראיתי כי היא משתפת איתי פעולה, ניסיתילבדוק, ולהבין למה היא עושה זאת לדבריה, זה קרה בטעות, כמו כן הבהירה כי היא צריכה ורוצה את קירבתי אליה יותר בטענה כי אני חסרה לה (אחרי 3 שנים שהייתי עם הילדים באופן כל כך אינטנסיבי , כרגע אני עובדת במישרה מלאה + ואני לא ממש איתם כפי שהיו רוצים ואבא עבורם זה דמות חדשה בבית אחרי כל כך הרבה שנים שלא היה בנימצא).הבטחתי לה שאני יהיה שם בשבילה כל זמן שהיא רק תירצה, וכי אני דואגת לה ואין כל סיבה לפגוע בעצמה ובמראה שלה ואנידורשת שלא תעשה זאת שוב,בשלב זה פעם שלישית לא היתה, אני פונה אליכם ברמת הייעוץ, האם מקרה מסוג זה מוכר לכם? האם יש לכם דרך לייעץ ולכוון אותי במידה ותהיינה התפתחויות נוספות בנושא? כיצד עליי לינהוג עם הילדה?, האם יש מקום לטיפול כזה או אחר? אשמח לקבל כל ייעוץ ו/או הכוונה בנושא על מנת לא להרגיש כי אני מפספסת משהו, או שמא נוהגת לא כשורה עם בתי? תודה מראש על כל התיחסות שהיא לנושא. מירית-אמא מודאגת ואוהבת.
שלום מירית, התופעה שאת מתארת בהחלט מוכרת, ונקראת 'טריכוטילומניה' (תוכלי לחפש בגוגל ולקרוא מעט יותר על כך). הטריכוטילומניה שייכת לקבוצת הפרעות השליטה בדחף, והטיפול בה הוא קוגניטיבי-התנהגותי. מדובר בטיפול קצר וממוקד, שמאמן את הילד לשלוט בדחף למרוט את השיער. תלישת השיער יכולה להתגבר בתגובה למתח, אך נדמה לי שאת לוקחת על עצמך אשמה ואחריות כבדה למשהו שלא תלוי בך. אני ממליצה לך להתייחס אל בתך כרגיל, ובמקביל לחפש עבורה עזרה מקצועית שתסייע לה להתגבר על מריטת השיער. בהצלחה ושבת שלום ליאת