שינה

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיית ילדים ומתבגרים

02/01/2010 | 23:37 | מאת: דנה

בני בן 11 ילד מקסים ובסך הכל אין איתו בעיות מיוחדות.כל ערב שהוא הולך לישון הוא רוצה ודורש ממני או מבעלי שנבוא לכסות אותו במיטה.לנו כבר אין כח ב10 בלילה לקום ולעשות את כל הטקס הזה.עלי לציין שאני נמצאת די הרבה בבית אחר הצהריים והוא נמצא איתנו מספיק ומקבל תשומת לב ראויה.הבעיה היא שאחותו בת 6 הולכת לישון כל יום עם סיפור במיטה מכסים אותה וכו .הוא מתוסכל מהענין למה היא כן והוא לא ולמרות שאני מסבירה לו שהיא בגיל אחר ...כל ערב שוב אותו סיפור.בתחושה שלי לא נעים לי ולא בא לי כל ערב בשעה שאני כבר עיפה ורואה טלויזיה לקום לחדר שלו אך מצד שני אני תוהה אולי זה לא פייר שאחותו כן והוא לא.הוא גם מצין בפני שזה מאד חשוב לו.האם זו אפליה?מה דעתך?

04/01/2010 | 00:33 | מאת: ליאת מנדלבאום

שלום דנה, ילד בן 11 עדיין זקוק לחמימות ותשומת לב מצד הוריו, ובעיני, הבקשה לטקס פרידה קצר לפני השינה אינה חריגה. עם זאת, גם לכם - כהורים - מגיע ערב שקט ללא הפרעות. לכן תוכלי להכתיב שעת השכבה מוקדמת יותר, שתאפשר לכם להתפנות לכמה דקות גם עבורו. מה את אומרת? ליאת

מנהל פורום פסיכולוגיית ילדים ומתבגרים