יקיצה מוקדמת- הצילו

שלום גלית. בתי בת 3 וכתבתי בעבר על התמודדותנו עם קשיי התנהגות מצידה מאז לידת תינוקת לפני כ 3 חודשים. מעבר להתמדתנו בכך שאנו מרחיקים אותה כאשר היא מרביצה ויש אכן הפחתה במידת ההתנהגות האלימה שלה, יש בעיה חדשה שנורא אבל נורא קשה לי להתמודד איתה. לפני כחודש וחצי, בתי הגדולה החלה לקום בשעה 5 ורבע או 5 וחצי בבוקר.מכיון שאני מיניקה וגם כך אני "עמוסה" בעייפות מכל הכיוונים, ובכלל עקרונית נראה לי שצריך לעזור לילד לישון כמו שצריך, אני ובעלי אמרנו לה שעדיין לא בוקר ושתשוב לישון ושאם אינה רוצה לישון, שתשכב במיטה עד שהבית יתעורר לפעילות. העניין הוא שבעלי קם ב 5 ו 40 לעבודה ותלוי בהסעות שאינו יכול להפסיד, הוא צריך להתארגן וגם אינו יכול לסייע לי כשזה קורה. כאמרו, אמרנו לה מדי ערב שעלינו לישון עד הבוקר כדי שיהיה לנו כוח וכדומה, ונראה היה שהיא מצליחה להתקדם בכך. כששמעתי אותה ב 6 בבוקר אומרת שלא רוצה להיות יותר במיטה, קמתי אליה והתחלנו את התארגנות הבוקר. עליי לציין שמבחינתי 6 היא שעה סבירה יותר לקימה ולכן אז אני קמה אליה. כפי שאמרתי היא הצליחה כמה שבועות או לקום אחרי 6 או לקום לפני ולהיות עם עצמה. בימים האחרונים, לא ברור למה, היא שוב קמה, ו"מכריזה" בקול "אמא, קום", אני אומרת לה מחדרי שעדיין לא בוקר ושלא קמים כעת, והיא צועקת בקול רם יותר. אני משתדלת לא לפתח אייתה דיאלוגים על כך, אך ברור שמנקודה זו , א- אני כבר לא נרדמת, ו ב- התינוקת מתעוררת. וכך ,הבית "נאלץ" להתעורר מ 5 וחצי. אני חשה תסכול נוראי במיוחד משום שאני בחופשת לידה וכה עייפה, ולא יכולה להיות לי עזרה כפי שציינתי. שאלתי היא מה אני עושה עם העניין הזה? האם להתעקש על כך? האם פשוט "לזרום" איתה וזה יעבור? ואם כן, האם זה לא יהיה מסר "מזגזג" מבחינתה? בבקשה בבקשה עזרי לי לקבל כיוון.

שלום גלית, אני שמחה לשמוע שאתם מצליחים ליישם חלק מהעצות שקיבלתם ולהרוויח מהן. ההשכמה המוקדמת שבתך מארגנת לך בימים האחרונים נשמעת כמו חוויה לא נעימה, וכנראה שלא תהיה לך ברירה אלא לפעול כפי שפעלת בפעם הראשונה. חזרי ואמרי לבתך שאם היא מתעוררת לפנייך, עליה להמתין במיטתה בשקט ולא להעיר אותך או את התינוקת. אם היא צועקת, העירי פעם אחת, ואז - התעלמי מבלי להיכנע. יתכן שתשלמי על כך בבוקר או שניים ללא שינה, אך המסר יעבור: בשעות האלה אין עם מי לדבר! במקביל, השתדלי לדאוג להחשכת החדר בעזרת תריסים סגורים, ולשעות השכבה אופטימליות, המתואמות לצרכים של בתך. לפעמים אין ברירה אלא לזרום עם הילדים. תתנחמי בכך שעוד כמה שנים לא תצליחי להשכים אותם גם בשעות הצהריים... ליל מנוחה ליאת