קושי בויסות

ליאת שלום רב, ביתי בכיתה ד'. תכונות מסוימות המאפיינות אותה תמיד (ואפילו היו חלק מחוזקותיה) החלו להקצין בתקופה האחרונה. היא ילדה חכמה ומוכשרת ובעלת כושר תכנון וביצוע גבוהים מאד. בזמן האחרון זה מתבטא בלחץ ועצבנות כל פעם שדברים קצת עמומים או לא מסתדרים כמו שרצתה. זה תמיד היה אבל הקצין מאד. היא תלמידה טובה ואין לה קושי לימודי יחסית לכיתתה. יש מורכבות חברתית שלא פשוטה לה אבל אין משהו קיצוני לפי מיטב ידיעתנו. המורה שלה מציינת כי היא מפטפטת רבות בכיתה, שואלת שאלות מבלי לחכות שיפנו אליה, מרבה להעיר הערות ובכל אלו נראה כי היא אינה שולטת בכך. היא פשוט רוצה לדעת משהו וישר שואלת באימפולסיביות. המורה מתארת את זה כחריג ולא נורמטיבי אפילו אובססיבי. היא ילדה מאד ממושמעת ובכל זאת גם שמעירים לה היא עדיין נוהגת כך.כאילו זה לא בשליטתה. גם בבית אנחנו יכולים לזהות כי היא מאבדת סבלנות מהר, קשה לה לווסת את עצמה בסיטואציות מסויימות. היא מאד מסודרת, אחראית מאד, מאד חשוב לה להיות בשליטה, יש לה יכולת תכנון וביצוע מאד גבוהות. כלומר בהחלט לא תמונה קלסית של בעיית קשב וריכוז. נראה שיש אצלה איזו חרדה גדולה , שאנחנו לא מצליחים לפענח. אנחנו רוצים לבדוק ולטפל, אבל מתקשים בזיהוי תחום המומחיות או הבעיה.האם לדעתך כדאי לעשות אבחון כדי לדעת אם קשור לקשב וריכוז (למרות שלא תמונה קלאסית) או עדיף להתחיל אצל פסיכולוגית ילדים ? המון תודה וסליחה על האורך

שלום טליה, אני חושבת שהבטריה הפסיכודיאגנוסטית המקובלת יכולה לכסות את שני התחומים, לפחות בשלב ראשוני. פסיכולוג קליני של ילדים יכול לאתר באבחון קשיים רגשיים ואישיותיים כמו גם רמזים לליקויים ממקור אורגני כגון הפרעת קשב וריכוז וליקויי למידה נוספים. אם עולה חשד כזה, אפשר להמשיך לבדוק אצל מאבחנת דידקטית מהם הקשיים המדוייקים. יש ילדים או מבוגרים שאינם 'מצייתים' לתמונה הקלאסית (בעצם מי מאיתנו?...), והם פועלים על המציאות בדרכם, כדי לעקוף את הקשיים האופייניים לשלב בו הם נמצאים כרגע. בכיתה ד', העומס הלימודי הופך להיות ניכר ומשמעותי, ויתכן שהאסטרטגיות שאפשרו לה לעקוף את הקשיים עד עכשיו, כבר אינן מועילות, מה שיוצא אצלה תחושת עומס ואי שקט. בעיני, שווה להקשיב לעין המקצועית של המורה, ולאבחן את הקשיים בהקדם. בהצלחה ליאת