ילד בן 6

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיית ילדים ומתבגרים

22/12/2009 | 05:56 | מאת: טובה

עובדת סוציאלית "פסיכולגית"שנו מטפלים אצל עקב בעיות התנהגות אצל בני בן 6 .ברוב מפגשים אצלה היא אני יוצאת מערעת ומאוד כאבת למרות שאני חולקת איתה ובמידה עם אני טוענת אחרת היא מתפרצת וכעסת .מה עלי לעשות עם להפסיק את הטיפול.אגב אני אם חד הורית אני פוחדת שלא תגרום לנו נזק בבקשה תשובה דחופה?

לקריאה נוספת והעמקה
23/12/2009 | 00:37 | מאת: ליאת מנדלבאום

שלום טובה, אני חושבת שטיפול פסיכולוגי בילדים הוא עניין רגיש ונפיץ מאד. זהו אתגר לא פשוט, הן עבור המטפלת, ויותר מכך להורה, שמרגיש לעיתים כי עצם ההגעה לטיפול היא עדות לחוסר האונים שלו ולכישלונו כהורה. מחשבות אלה, הגם שאין להן שחר, הן אחת הסיבות הנפוצות לחוסר הצלחתו של הטיפול הפסיכולוגי בילד. אני רוצה להזכיר לך שטיפול לא יכול להצליח אם אין שיתוף פעולה ואמון בין ההורה למטפל. המתחים וההאשמות ההדדיות מפריעים מאד לברית הטיפולית, והם זולגים גם אל הילד עצמו. אם את מרגישה שאת מתקשה לבטוח במטפלת, אני ממליצה מאד לפתוח בפניה את הדברים, לשתף אותה בלבטים שלך, ולדבר בכנות על התחושות עמן את יוצאת מחדר הטיפול. תוכלי לבקש ממנה לעזור לך לחשוב יחד על פתרונות אפשריים, שיקלו עליך ועליה. אם את מרגישה שהקשר שלה עם הילד טוב, חיובי וחזק, חבל להפסיק את הטיפול. אפשר להציע שמישהו אחר יעשה את הדרכת ההורים, ובכך ייקל עלייך ועליה. כרגע, אני ממליצה לך לנסות לגייס את כל הרצון הטוב ושיתוף הפעולה, על מנת לתת לדברים להירגע, ולבחון אותם שלא תחת סערת רגשות. יתכן שעקב כך תפחת ההתנגדות שלך, ותוכלי לקבל את העזרה ממקום פחות מותקף או מתגונן. מחזקת אותך, ומעודדת אותך להמשיך בתהליך למען בנך ולמען היחסים ביניכם. חזקי ואמצי ליאת

23/12/2009 | 06:16 | מאת: טובה

מנהל פורום פסיכולוגיית ילדים ומתבגרים