אמא שלי

שלום.אני ילדה בת 15.אני גרה עם הורי וסבתא שלי.אמא שלי אני ואחותי לא ממש מחבבת את המשפחה מצד האבא במיוחד לא את אחותו הגדולה מכיוון שהיא אישה חצופה,אשר נוהגת לקלל,לצעוק ולשקר(אך אבא שלי נחמד,מתחשב,רגוע). לפני הרבה שנים כשעוד סבא שלי מצד האבא היה חי.הוא היה מציק לאמא שלי.הוא היה מקלל אותה,קורה לך בשמות גנאי ובנוסף היה מקלל ומאיים את אחותי הגדולה.אחרי שאני נולדתי סבא וסבתא שלי התחילו להנפל גם אלי : שוב את פותחת את המקרר,שוב את רוצה סוכריה?!,את בידיוק כמו אמא שלך..(סבא שלי היה נטפל אלי רק כשהיה משתכר).עכשיו..סבא שלי נפטר.ורק סבא שלי נשארה בחיים.לפני 3 שנים -אני אמא שלי ואבא שלי עברנו דירה ואחותי התחתנה.אבל למרבה הצער מסיבות שונות חזרנו לגור עם סבתא שלי,ולי ולאמא שלי כשה לשכוח את כול מה שהיה.לאמא שלי בדרך-כלל אין מצב-רוח בגגל שהיא כול הזמן רואה את סבתא שלי והיא מזכירה לה את כול מה שהיה.וגם אחותו הגדולה של אבי נכנסת אלינו אילו "לבקר" את אמא,אך בעצם היא עוקבת אחרינו.אני מנסה לעודד את אמא שלי אבל כמעט כול הזמן היא נזכרת במה שהיה ומתחילה לבכות. מה לעשות??

שלום דנה, אני מתנצלת שנאלצת להמתין לתשובתי זמן מה. לצערי לא יכולתי להגיע קודם. סליחה... אני חושבת שמאד מאד לא קל לאמא שלך, כי היא נאלצת לגור, מחוסר ברירה, בבית בו אינה מרגישה רצויה ואינה זוכה ליחס מכבד. זהו מצב קשה מאד, אך אינו באחריותך, ואין לך באמת הרבה מה לעשות, מלבד להמשיך לעודד אותה, להזכיר לה כמה את אוהבת אותה ומכבדת אותה (גם על האופן בו היא מתמודדת עם הנסיבות הבלתי-נסבלות). תוכלי להזכיר לאמא שגם המצב הכלכלי הקשה אינו נמשך לנצח, ושאת מאמינה שבקרוב תוכלו שוב לגור בדירה משלכם. אני עצמי משוכנעת בכל לבי, שגם בנסיבות חמורות וקשות, אהבה ונחת מהמשפחה הגרעינית, היא התרופה והנחמה הטובה ביותר. הישארי קרובה ומעודדת, כי עבור אמא זה עולם ומלואו. מאחלת לכם כל טוב ליאת